איש האלכוהול 37, מרץ 2012  גיליון 165

איש האלכוהול  – מחתרת W  חוזרת (נוקנדו ובלנטיין 12)

השכבתי לישון את איתי הקטן, נשקתי ליפה שאיתי ויצאתי בחופזה ובאיחור קל אל המפגש של מחתרת W (לקוראים החדשים אמליץ לקרוא בעיון את מדור איש האלכוהול בגיליון מרץ 2011 שמספר על מחתרת דאבל יו   W).

בדרך היה עלי לעצור לקבל מחבר בקבוק וויסקי מיוחד לטעימות או ללגימות של אותו ערב. משקה שערגתי אליו מזה כמה חודשים. נחזור אליו בהמשך.

וויסקי

נקודת המפגש השתנתה, נשיא המחתרת שהיה בעליו של המרתף הסודי העתיק את מקום מגוריו ממתחת לקרקע אל קו הרקיע. דירת המסתור שוכנת בקומה ה-23 במגדל אדיר ממדים. חניתי במרחק מספר בניינים כדי לוודא שאין אחרי עוקבים ובדילוגים קלים הגעתי לכניסה למגדל. כבר ביציאה מהמעלית יכולתי לנחש לאיזה דלת לפנות, ריח הוויסקי שהתערבב עם ארומה של בשר מעושן וריח כבד של סיגרים, פשוט הסגיר את הדירה.

נקשתי את הנקישה הסודית והדלת נפתחה. הופתעתי מכמות הפרצופים שלא זיהיתי, מסתבר שאנשי מחתרת W הדליפו מידע אודות המפגשים והאנשים העלומים שנוספו למפגשי המחתרת עלולים לגזול ממספר הלגימות לאדם שאליו התרגלו החברים. בכניסה לקחה ממני את המעיל, עלמת חמד בלונדינית וארוכת רגליים ובפסיעותיה העדינות חשפה ירך מבעד לחצאית ארוכה שסועה במלוא אורכה.

אחרי סיבוב קצר של אמירות ברכה ניגשתי לפינת הדיפון והשימון. כיאה לחבר מחתרת מוסמך ידעתי שאני חייב לאכול מאכלים כמה שיותר שמנים שיאפשרו לי שתייה בריאה ופיקחית. לא נותר לי אלא להתחיל ולפרוס מהגבינות הצרפתיות עטופות בפטריות עובש צחיחות כשלג ורכות ככותנה ולהניחם על באגט חם שנבצע ביד, לטעום ממיני הנקניקים הצבעוניים שהיו שם. לקחתי גם פרוסת מלפפון כדי שאוכל לספר ליפה שאיתי שגם הקפדתי לאכול בריא. בזווית העין ראיתי תנועת מזיגה מקצועית ואז הרגשתי ביד עדינה שנחה על כתפי, הסתובבתי ומולי עמדה עלמת החמד בהירת השיער עם כוס שמפנייה מבעבעת בצבע שיערה. חייכתי וידעתי שצפוי לי ערב נעים.

המסורת במחתרת W היא שמתחילים עם מבעבעים ויינות קלילים כדי לחמם את הקנה ורק אז עוברים לליבת האירוע – הוויסקי. לכן אעשה את  הסיפור הארוך –  קצר:

יין איטלקי לבן, La Visco soave classic שאת שנתו איני זוכר לגמנו בקרירות, אחריו הספקתי לטעום את האדומים הבאים: אודם מסדרת אבני החושן 2005, עמק האלה 2004 RR שהפתיע לטובה, שאטו גולן אליעד 2007, מוכר וטעים, לצערי ירדן מרלו 1996 נמזג בכבוד ובכאב לכיור עקב קורקיותו (יין קורקי). האדום הטעים ביותר היה מרלו מכרם אורטל 2001 בקבוק מספר 9532. על השולחן ראיתי גם טוקאי Tokaji Sargamm Skotaly 2008 שאת ייעודו לאותו ערב לא ידעתי.

הערב חלף בנעימות וברגע שזיהיתי את ריח השוקולד האיכותי שבעבע בתנור ידעתי שקרב זמן הוויסקי. השעה 00:03 ולחדר נכנסת הבלונדה עם עגלה מעוצבת ומהודרת, בעלת שלושה מדפים היקפיים שעליהם הוצג מבחר אדיר של וויסקי. איש מהנוכחים לא שם רגליו לרגליה אלא לתכולת העגלה.

אחד הבקבוקים משך את תשומת ליבי בלנטיין 12 Ballantine's, בקבוק שקוף שמכיל נוזל זהוב חתום בפקק כחול עמוק. נוסף אליו ידעתי שתכף אפתח את הבקבוק שבאמתחתי הנוקדנו Knockando 18. בקבוק גבוה ומקומר, צבע המשקה מזכיר זהב 18 קראט, עטוף בתוית בצבע אפור חום כשל נייר עטיפה עתיק ומהודר, שעליו מצוירת חבית ומעליה המספר 18 באותיות זהב. מתחת למילה KNOCKANDO כתוב בכתב יד מוזהב SLOW MATURED – לא עוד וויסקי אלא משהו מיוחד במינו.

מה עוד ניתן לומר על בלנטיין 12 Ballantine's ?

 גם כאן הכל החל בפשטות אצל בן צעיר של איכר סביב 1830 שפתח צרכנייה בעיר אדינבורו. מדובר בוויסקי סקוטי מוכר ובינלאומי. הלגימות מהבלנטיין חלקות ונעימות לחיך, המרקם שלו שמנתי מעט, חביות העץ של היישון מורגשות וגם ארומה של פרי ותבלינים. המשקה מורכב מארבעים מאלטים שונים. סף הכניסה לרשימת המאלטים הוא 12 שנים של יישון. כדי להקל עליכם אספר שתוכלו לזהות את האריזה בזכות צבעה הכחול העמוק. לא מדובר בוויסקי יקר אלא ב-VFM (Value for Money) איכותי.

למתעניינים שבינינו יש גם בלנטיין 17 ו-21. בלנטיין 21 הוא כבולי יותר מאחיו, המרקם השמנתי הופך לחמאתי ובעצימת עיניים ניתן להרגיש בדבש ווניל. לדעתי האישית הסיומת שלו טעימה אף יותר מהמשקה עצמו. למי שאוהב יותר פירותיות נכון לבחור בבלנטיין 12 פיור מאלט Ballantine's 12 Pure Malt וגם הוא נמצא במחיר סביר.

מה עוד ניתן לומר על נוקנדו 18 Knockando ?

למשקה האלילי הזה נחשפתי אצל חבר טוב שהמשותף לנו הוא… טוב המשותף לנו הוא זה שהוא הכיר לי את הנוקנדו 18. חשוב לי לציין (במידה והוא קורא את המדור) שאנצור את זיכרוני מהמפגש איתו לכל חיי. כשאני מציג את המשקה אני תמיד מתחיל ואומר שהוא מבית היוצר של ג'י אנד בי  J&B. לשמחתי רף הציפיות יורד מה שרק מסייע להעצמת החוויה. הג'י אנד בי המוכר מכיל 40 סוגי וויסקי אך גולת הכותרת הוא אחד מהם, הנוקנדו. הנוקנדו 12 Knockando עולה סביב 500 ₪, את המחיר של נוקנדו 18 Knockando אינני יודע כיוון שאותו חבר סירב שאשלם.

הנוקנדו 18  Knockando הינו וויסקי סקוטי סינגל מאלט, שמיוצר באזור סטרטספי (Strathspey) בסקוטלנד.

איך מייצרים את הנוקנדו 18 Knockando ?

מה שידוע על ייצור הנוקנדו הוא שבשנת 1898 אדם בשם ג'ון טיילר טומסון התחיל עם ייצורו. השם של המשקה הוא גם שם הכפר ממנו הגיע ומקורו בדיאלקט סקוטי גאלי (Scottish Gaelic) "Cnoc an Dhu" שמשמעותו "גבעה שחורה קטנה". הכפר מוקף ביער עבות שבו שוכנים עקבי חורף (דורס יום שגם חולף בישראל), סנאים אדומים וצבאים. סביבה קסומה להשראה לייצור וויסקי, הלא כן ?! אחד הדברים שמייחדים את הבקבוק הוא הופעת תאריך ייצורו, שארית ממלחמה עתיקה עם זייפנים ורמאים שניסו למכור בארה"ב וויסקי צעיר כמבוגר. הבקבוק המומלץ הוא בשנת הייצור 1990. 43% אלכוהול.

הסינגל מאלט המיוחד הזה, מיושן בחביות עץ אלון בהן יישנו שרי. המים של המזקקה בוקעים מתחת לסלעי גרניט ומפיחים את החיים באדמת הכבול.

מדובר במזקקה הראשונה בסקוטלנד שנבנתה עם תאורת חשמל. בתחילת המאה ה-20 המזקקה חוברה ישירות לפסי הרכבת של "הצפון האדיר של סקוטלנד". המזקקים ושאר עובדי המזקקה גרו במגורים שנבנו בסביבה.

מה עושים עם זה?

גם הנוקנדו כשר. טעמו פירותי והוא ניחן במתיקות עדינה של דבש, הארומה היא של עשב ירוק או לימונית, אחד החברים במחתרת אמר שהטעם מזכיר לו עוגת תפוזים. מרקמו קרמי והוא מתאים למן ראשיתה של הארוחה. אפשר להתחיל לשתות עוד בבישול ולהמשיך איתו עד לקינוחים. טעמו משתנה תוך כדי הלגימה. אם בהתחלה מורגשת בעוצמה החבית, וניחוח של תפוח ירוק בוסרי הטעם הופך לאגוזי קינמוני.

נכון שבכל מדור תמיד יש קוקטיילים אך זה יהיה בזבוז משווע וסיבה למעצר פלילי אם יקחו את אחד מהוויסקים האלה ויהפכו אותו לרסטי נייל Rusty Nail.