ניהול משבר בארגון
ניהול משבר בארגון יכול לעיתים להיות התהליך שמוביל למימוש החזון או להתממשות החורבן.
בהמשך למאמר ישן שלנו, מינואר 2013 שהפך לחביב בקרב גולשי האתר "ניהול משברים תובנות ניהוליות מהתרסקות מטוס" חשבנו שבעת הזאת, אחרי השבת השחורה של ה-7/10/23 יש צורך במשהו פרקטי למנהלים שנמצאים על סיפו של משבר או בתוכו, ורוצים לנהל ולצלוח אותו.
- ניהול משבר בארגון – 3 שאלות למי שמנהל את המשבר ו-2 עצות
- שלוש פרקטיקות פשוטות ליישום לניהול משבר בארגון
- מה ניתן ללמוד מגוף האדם בעת חירום על ניהול משבר בארגון?
ניהול משבר בארגון – 3 שאלות למי שמנהל את המשבר ו-2 עצות
מי שרוצה לנהל משבר בארגון צריך להשיב לעצמו על שלושת השאלות הבאות:
ממש להכיר ולהבין את המשבר. האם מדובר במשהו שהתדפק על דלתי בארגון או שהינו משבר מקומי? האם מדובר במשבר עולמי? איזה השפעה יש למשבר עלי, על חברתי, על האקוסיסטם, על העובדים והמנהלים, על הלקוחות והמשקיעים… על המציאות. נכון במענה להפריד בין השלכות של "כאן ועכשיו" להשלכות עתידיות. האם המשבר הוא אסון טבע או תוצאה של תקלה או טעות. האם מדובר בחבלה מכוונת מתוך או מחוץ לארגון. משבר יכול גם להיווצר מעימות או התנגדות ובשנים האחרונות אנו חווים זאת לא מעט.
כדאי לקרוא על אחריות בניהול.
מי? מי האנשים שאיתם אני נכנס למשבר הזה? מי הם אלה שיסייעו לארגון ולי לצלוח את המשבר ולצאת ממנו מחוזקים וטובים יותר? מי אלה שאפעל איתם? מה החוסן ומסוגלות עצמית שהם מביאים איתם? עד כמה הם יודעים ורגילים לעודד ולפרגן?
כיצד השירות או המוצר שלנו, פוגש את המשבר? מה הוא יוצר? במה הוא פוגע? האם יש הזדמנויות? נכון לאתר אותן. משבר הקורונה פגש אחרת חברות טכנולוגיות. ווייז שהשימוש בה הוא בנהיגה חוותה ירידה בשימוש בה, כיוון שאנשים כמעט ולא יצאו מפתח ביתם. לעומת זאת זום הפכה להיות גורם חיוני והכרחי בתקשורת בתוך ארגונים ובכלל.
שתי עצות עוד לשלב החשיבה על ניהול משבר ארגוני
פרופורציות ואופטימיות. היכולת שלנו למסגר את המשבר, להבין אותו אינו טמון רק במידע העובדתי, אלא בהתייחסות מושכלת למה שקרה, בהגדרתו המדויקת ובהבנה שזה לא סוף העולם ושיש בידינו כדי להשפיע על המציאות, בוודאי בתוך הארגון וכאן נעזר באופטימיות. אופטימיות אינה להקטין את המשבר אלא להאמין שנוכל לצאת ממנו, גם כשהאור רחוק, אנחנו פועלים להגיע אליו.
כיצד מיישמים? או פרקטיקות טובות לניהול משברים בארגון
כדי שכל ממשקי העבודה יפעלו בסינרגיה צריך לדבר. ארגון הוא רשת של קשרים בין אנשים, בין צוותים, קבוצות ומחלקות. כשמשבר קורה, יחד עימו מגיעים גם תחושות של חוסר וודאות, פגיעה בביטחון ועוד תחושות שליליות שפוגעות וגורעות מיכולתנו לתפקד. מענה הניהולי לכך הוא בהגברה וחיזוק התקשורת, הסנכרון. מתהליכי הייעוץ והליווי שלנו, עלה מקרב המנהלות והמנהלים שניהלו במשבר שהם לא רק דאגו לממשקי העבודה והגבירו אותם אלא פשוט דיברו ושיתפו. גם בדברים שטרם המשבר לא היו משתפים. הצורך למידע וידע, יכול לקבל מענה ויקטין את התחושות של חוסר הוודאות ופגיעה בביטחון. הדבר אינו רק בממשקי עבודה אנושיים כמו ישיבות צוות, אחד על אחד אלא גם במערכות התקשורת בארגון, סלאק, ג'ירה קונפלואנס או כל מערכת אחרת. אפשר לייצר מפגשים תדירים יותר גם אם קצרים יותר.
דגש חשוב הוא שתקשורת אינה רק העברת מסרים אלא גם הקשבה. להפנות קשב לתגובות, להסתובב יותר ולשהות בקרב אנשי הארגון "שרחוקים" ממך. להצטרף לארוחת צהרים או שאר מקומות בעבודה שנתפסים כבלתי פורמלי.
השבת השחורה, ה-7/10/23 היתה אירוע שזיעזע את כולנו. בתוך זמן קצר מדינה שלמה רותקה למסכים, לאחר מספר ימים כל מי שלא גויס למילואים, חיפש לסייע ולעזור בכל דרך, ולעשות משהו משמעותי בעל ערך. ארגונים וחברות מהמגזר הפרטי והעסקי, מצאו את עצמם עם פחות מנהלים ועובדים כיוון שחלק מהם גויס ואלה שנותרו, התקשו לחזור לשגרת העבודה והניהול וזאת בלשון המעטה. במילים אחרות, החברות לא תיפקדו. אלה שתיפקדו עשו זאת באופן חלקי. אחד הדברים שחיוני לשמור עליהם במשבר הוא רציפות תפקודית, לא רק כי היא מנגנון חיוני להמשך קיומו של הארגון אלא כי היא גם שומרת על אנשי הארגון. זאת גם פרקטיקה פשוטה: להיצמד למשימות, למופעי השגרה הקיימים. לפעמים נכון ללוות זאת בהסבר, לדוגמה לקראת סוף אוקטובר 2023, מנכ"ל חברה כינס את אנשיו ואמר להם: "אני ער לקושי, המציאות שלנו מאוד מורכבת, יש לנו שני עובדים שנרצחו, ו-26 מנהלים ועובדים מגויסים, כדי שיהיה להם לאן לחזור, עלינו לשנס מותניים. ביחד עם המנהלים בדקנו את הרוד-מפ והתמקדנו רק במה שדחוף וחשוב לעת הזאת, אנחנו צריכים שכל אחת ואחד מאתנו ייצמד למשימותיו ויתמיד בכך". היו כנראה מי שהרגישו שזה היה קר מידי או לא רגיש. אולם חובתו של המנכ"ל לדאוג גם בעת חירום לכך שהחברה תמשיך להתקיים. הוא פועל באזורי ההשפעה שלו ולא היכן שאין לו שליטה ויכולת.
יש כוח גדול ללכידות בשמירה על הרציפות התפקודית ובהקניית תחושת ביטחון. לכן נכון לשמור על המבנה הארגוני, על צוותים ומחלקות ולדאוג גם למשימות שהן קבוצתיות, על פעילות של "ביחד", אפילו על ארוחות בקר וצהרים משותפות.
לכוון קרוב. לאתר את היעדים קצרי המועד, אלה שקרובים אלינו, ברי השגה. Quick Wins שיאפשרו לאנשי הארגון להרגיש שהם מתקדמים ומצליחים. אם פעם בחברה היינו מפרסמים הצלחות ברבעון כעת נפרסם אחת לשבועיים, אם בשגרה אנחנו מוקירים תודה ומפרגנים אחרי שפיצ'ר או מוצר חדש נמכר בשיא, אז כעת נוקיר תודה ונפרגן כבר שהמוצר עולה על המדף.
לניהול משבר בארגון יש מתודולוגיות רבות, זאת אינה אחת מהן ולכן היא מעניינת ומציגה זווית אחרת.
האם גוף האדם יכול ללמד אותנו משהו על ניהול משברים בארגון?
התשובה היא כן. כשהמוח שלנו חושב שהוא באירוע משברי הוא מפעיל מערכות מיוחדות בגוף. המוח דורך את כל המערכות הרלוונטיות ומה שאנחנו מרגישים הוא לחץ. מדובר בשתי מערכות מרכזיות, המערכת העצבית סמפתטית ו-HPA. המערכת הסימפתטית מכניסה את הגוף לעוררות גבוהה, מגבירה את קצב הלב והנשימה, מייצרת הזעה. הזרמת הדם לשרירי השלד שחיוניים לשרידות הגוף. לעומתם לאיברים פחות חיוניים יגיע פחות דם. לא סתם כשנמצאים בלחץ מרגישים קור בקצות האצבעות. הגוף יכווץ את כלי הדם כדי להקטין פגיעות מדימום, אישוני העיניים יתרחבו כדי לקלוט יותר ועוד. המטרה המרכזית שהאדם יוכל לשרוד (לברוח, לתקוף וכד'). שרירי השלד הם שמאפשרים הגנה או בריחה.
HPA Hypothalamic Pituitary Adrenocortical
אחראית על הפרשת קורטיזול שמכין את הגוף לתגובה אקטיבית. ההורמון משפיע על לחץ הדם, רמת הסוכר בדם, קצב הנשימה וגם ירידה בכאב.
אלה שתי מערכות שהמומ מפעיל ונכונות למצבי חירום – למשברים. כך הגוף יוכל להגיב מהר, להיפגע פחות ושהכאב מהפגיעה יהיה כזה שעדין האדם יוכל לפעול ולשמור על עצמו. כמובן שמערכות אלה אם יפעלו לאורך זמן יביאו את האדם לאפיסת כוחות.
גם במצבי משבר, הארגון צריך להפעיל את "המוח" שלו, ולהחליט לאן להזרים את האנרגיה, היכן צריך להתכונן לפגיעה ולהקטין את ההשלכות של פגיעה שכזאת. למשל לעבור על ה-RoadMap ולהחליט מה נכון לכאן ועכשיו, מה אפשר לדחות, ממש כמו שכולנו מכירים, טבלת חשוב דחוף הכי פשוטה. לעבור מדפוס עבודה רבעוני לדפוס עבודה מותאם למשבר. יתכן וזה יהיה משימות ליומיים שלושה הקרובים, יעדים לשבוע שבועיים הקרובים. להתנהג בדפוס של חירום וכמובן שכמנהלים עלינו לשמש דוגמה.
לקריאה נוספת נמליץ על:
הטיית האישוש, ניהול וצ'רנוביל – האם המשבר היה צפוי?
אתה טאלנט אתה כוכב? מאמר שמציג בתוכו גם את המשבר של חברת אנרון והתרסקותה עד לכיליון.
ניתן גם ללחוץ ולהאזין לפרקי הסכת ניהולי, הקישור כאן לספוטיפיי אולם ההסכת נמצא בכל היישומונים.
לחברות וארגונים שמנהליהם ועובדיהם חזרו מהמילואים נכון להאזין לפרק 37: "כמה טוב שבאת הביתה": איך לקלוט מחדש בארגון את חיילי וחיילות המילואים?
יש גם פרק על תובנות לניהול והנהגה בעת מלחמה ומלחמה היא אירוע שיכול להיתפס כמשברי.
תמונות מתוך הרצאות, סדנאות וקורסי ניהול שלנו: