מסוגלות עצמית ע"פ שיטת אי"מ

מסוגלות עצמית, Self-Efficacy, של אדם היא האמונה בעצמו מבחינת יכולותיו. כיצד אותו אדם מתייחס ליכולותיו ולהתנהגותו בהשגת מטרה או ביצוע משימה מסוימת. מדובר באמונתנו של האדם בעצמו (מציאותית או לא) ובאמונתו ביכולותיו לביצוע המשימה העומדת לפניו.

אדם בעל מסוגלות עצמית גבוהה מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלות מסוימות. מסוגלות עצמית גבוהה, מגבירה את המאמצים שמושקעים במשימה ובכך מאפשרת התמודדות חיובית עם האתגרים (כשלים וחסמים) העומדים בפני האדם. לעומת זאת מסוגלות עצמית נמוכה – מחלישה את המוטיבציה (הנעה פנימית) ועלולה להציף מחשבות הקשורות קוגניטיבית לכישלון, דבר שמגביר את הקשיים הן במישור הפיזי והן במישור המנטלי.

בכל משימה מתעוררים קשיים ומכשולים ומסוגלות עצמית גבוהה מסייעת לאדם להתגבר עליהם. המסוגלות העצמית משפיעה לא רק על אופן הביצוע אלא עוד לפני כן, האם בכלל יתחיל הביצוע, יהיו אנשים בעלי תחושת מסוגלות עצמית נמוכה שיבחרו מראש לא להתמודד עם משימות שבאמונתם, יכולותיהם לא יוכלו להן.
בני אדם, בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה חשים שליטה בחייהם והשפעה על פועלם. עובדים ומנהלים כאלה לא רק משיגים תוצאות יפות אלא גם נהנים יותר מפרי עמלם. הם יוזמים, הם מגדילים ראש, הם לוקחים אחריות, הם מוכנים לאתגרים ומצפים להם. אלה עובדים ומנהלים שלא מוותרים.
המקורות לתחושת המסוגלות העצמית אליבא דבנדורה אלברט

(Bandura Albert, 1994. Self-efficacy In V.S. Ramachaudran Ed. Encyclopedia of human behavior  Vol. 4 pp. 71-81 New-York)

  • חוויה והתנסויות שנתפסות כמוצלחות – הצלחה בהתנסות בעבגר מביאה לחיזוק תחושת המסוגלות.
  • מודלים חברתיים מצליחים – צפייה באנשים שנתפסים בעיני אדם מסוים כבעלי יכולות זהות לשלו ("דומים לי") כשהם מצליחים במשימה, מביא לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית.
  • שכנוע מילולי – האמונה של אחר ביכולות של אדם מסוים לבצע בהצלחה מטלה מסוימת ושכנועו באופן מילולי מביא גם הוא להגברת תחושת המסוגלות. חשוב להבין שהשכנוע צריך להיות מאדם אחר שנתפס בעיני הפרט כגורם משמעותי, בר סמכה בתחום ו/או קרוב ומשמעותי עבור אותו הפרט.
  • סמן סומטי ומצב רגשי – בני אדם מושפעים בתפיסתם את המשימה ויכולתם בהתאם למצבם הרגשי ולסמנים הסומטיים מהעבר. למשל תחושת מתח נפשי ולחץ עלולה לקבל אינטרפטציה שלילית לגבי יכולתם לגבי ביצוע המשימה גם כאשר אין קשר אמיתי בין תחושתם לבין הדרוש לביצוע המשימה. אווירה חיובית, תחושות חיוביות יסייעו לתחושת המסוגלות העצמית הגבוהה.
שיפור ביצועים

תבניות חשיבה - הפתרונות אצלך...
ניהול בגישת שיטת אי"מ ותחושת המסוגלות העצמית

הגישה הניהולית שבשיטת אי"מ עוסקת רבות בפיתוח וחיזוק תחושת המסוגלות העצמית הן אצל המנהלים והן אצל העובדים. כל כלי הניהול של שיטת אי"מ מכילים בתוכם תבניות חשיבה ומרכיבים שמסייעים למנהל ולעובד להרגיש מסוגלים.

ניהול בגישת אי"מ משפיעה על שני הגורמים המרכזיים שמהן מגובשת תחושת המסוגלות העצמית: האדם עצמו וסביבת העבודה שלו. כל ארבעת המקורות שהתגלו במחקרו של בנדורה נוכחים בכלי הניהול והעבודה בארגונים שפועלים על פי שיטת אי"מ.

למשל נושא המטרות והיעדים נעשה באמצעות כלי שנקרא "שיחת חתך לקביעת יעד עצמי" וכשמו כן הוא, העובד הוא זה שמציב לעצמו את היעד, הוא זה שמחליט איזה פעולות יעשה אחרת (עיגון שינויים) כדי להביא את עצמו לשיפור. כל התבנית בה עשויה השיחה הופכת את המנהל למכווין באמצעות שאלות, דבר שמקל על הצגת האמונה ביכולות וכבר בשיחה מביא את העובד להבנה שהוא הוא המשפיע על עצמו. החלק הראשון בשיחה מביא את תחושת המסוגלות העצמית לרמה הגבוהה ואז המנהל מכווין בשאלות לעיגון התחושה בפעולות חדשות שיעשה העובד כדי לשפר את עצמו (את ביצועיו). העובדה שהעובד הוא זה ש"קובע" את המטרה והיעדים כמו גם הדרך, הפעולה וההתנהגות שתביא לתוצאות הרצויות הופכות אותו לכזה שמרגיש שהוא יכול. כך כאשר יגיעו האתגרים או המכשולים יהיה לעובד מספיק כוח הדרוש למאמץ להתגבר ולהמשיך לנסות. מנהלים שהניהול בשיטת אי"מ בדמם מספרים שהמוטיבציה אצל העובדים קיימת ומתחזקת. בכלי זה באים לידי ביטוי בעיקר חווית ההתנסות החיובית והשכנוע המילולי.

יש כלים ויזואליים נוספים שבאים כדי לחזק את הגורמים הסביבתיים (מודלים חברתיים מצליחים ומצב רגשי – סמנים סומטיים) כמו טבלת מלפ"א ונספחיה. מדובר באמצעים בולטים לעין בהם כתובים היעדים שהציבו לעצמם העובדים, חלק מהשינויים שהם בחרו לעצמם כדי לשפר את הביצועים, לעיתים אף תמונה שלהם עם היעד שהציבו לעצמם וכמובן מדדים אישיים וקבוצתיים. העדכון הוא כמעט יום יומי ובכך הוא גם הוא לחלק מתחושת המסוגלות. העובד שמגיע לעדכן את הלוח, עושה זאת לאחר הצלחה ובא כדי להוכיח זאת, לתעד זאת. הפעולה עצמה מגבירה את תחושת המסוגלות ומוכיחה שהוא זה שמשפיע ולא שום דבר אחר.

לניהול בשיטת אי"מ יש כלים נוספים שמסייעים הן לסביבה והן לעובד עצמו כמו "סיעור מוחות אתגרי שיפור", "תדריך משמרת / תחילת יום", "תצפית" וכמובן משחקים (מילה חיובית יותר מאשר תחרות) שמכילים את הרעיונות של שיפור עצמי וחיזוק תחושת המסוגלות.

עד כמה ניתן ברמה הניהולית לשפר את תחושת המסוגלות העצמית ?

מנהלים בדיוק כמו עובדים, הם בני אדם, תחושת המסוגלות העצמית שלהם תגבר ככל שירגישו משפיעים יותר וכמובן יקבלו חלק מהמקורות לתחושת המסוגלות העצמית. ההסבר הנכון ביותר יכול לבוא בדוגמא: בחברה עסקית מסוימת היה מוצר אחד שנמכר ע"י כל מחלקת המכירות בסה"כ 23 פעמים בחצי השנה הראשונה (ממוצע של 3.83 מוצרים לחודש, 0.12 ליום). המחלקה התחילה לעבוד בניהול ע"פ שיטת אי"מ כשהמנהלים משתמשים בחלק מכלי הניהול של השיטה כבר ממאי. ב-27 ליולי דווח למטמיע שיטת אי"מ שנמכרו 39 מוצרים עד לתאריך זה (ממוצע של 39 לחודש, או מדויק יותר 1.44 ליום). מטמיע שיטת אי"מ שוחח עם המנהל והציע לפעול כשבארבעת הימים הנותרים כולם נרתמים ומושכים את השיא עוד מעלה (המטרה היתה להראות שכל שיא סופו להישבר ושהכל תלוי ומושפע מהאמונה ביכולת של כל אחד בעצמו). בארבעת הימים נמכרו עוד 16 מוצרים (סה"כ 66 מוצרים בחודש אחד, 2.2 מוצרים בממוצע ליום). לא רק שמדובר בחודש שיא אלא שרק בארבעת הימים האחרונים של החודש (כאשר מרבית הצוות והמנהלים בעלי תחושת מסוגלות עצמית גבוהה כי הם שברו שיא) נמכרו בממוצע 4 מוצרים ביום.

הקשר שבין שיפור ביצועים לסביבת עבודה נעימה – ניהול בשיטת אי"מ

את שיפור הביצועים העסקי קל לראות, מדובר בשורה התחתונה יחד עם זאת היופי של ניהול בשיטת אי"מ ובפיתוח וחיזוק תחושת המסוגלות הוא בכך שהאווירה בעבודה היא חיובית, שהעובדים והמנהלים מחויבים ממקום פנימי וזאת ללא שום קשר לתמריצים כספיים חיצוניים. סוגיות של משמעת וקשיים דומים לה כמעט ונעלמים. זאת סביבה שנעים וטוב לעבוד בה.

משולחנו של

אהד גניאל