פורסם במגזין "יין גורמה ואלכוהול", אוגוסט 2009 / אהד גניאל. בנדיקטין
כן, כן בהגיעי לגיל שאפשר להתחיל… העיר אותי וקרא לי איש האלכוהול לסלון. ירדתי מחדרי וניגשתי לסלון, על דלתות היציאה לחצר נצצו להן בחן טיפות הטל ומבעד לחלון ראיתי את ערפילי הבוקר והבנתי שממש מוקדם. חייב להיות הסבר הגיוני וסיבה מוצדקת למעשיו של איש האלכוהול.
איש האלכוהול עמד לצד תיבת האוצר בה שכנו חברינו (המשקאות) שאותם אני כה אוהב. בידו הימנית החזיק בקבוק בעל צוואר ארוך ובסיס רחב כבלון, בידו השמאלית החזיק עטיפה מרובעת מאלומיניום. חיוך מוזר בצבץ תחת שפמו, גבתו הימנית מורמת ועינו השמאלית קורצת – מה הוא זומם?! אפילו אני שמורגל בשתיית אלכוהול בכל עת ומכל סוג, לא ציפיתי שבשעה מוקדמת זאת אשתה, אמרתי: "לא מוקדם בשביל אלכו". איש האלכוהול קטע אותי ואמר: "הפעם זה לא רק אלכוהול, זה ידע לחיים". הוא הגיש לי את עטיפת האלומיניום ולתדהמתי גיליתי שמדובר בקונדום (שאותו הוא כינה כובעון) והתחיל לדרוש את משנתנו: "כשתהייה עם נערת חלומותיך ודאי שתתרגש, התרגשות שכדאי שתדע למתן, שתורגש כמה שפחות, שתשלוט במעשיך ובדבריך. לכן יעזור לך עם תתעסק במשהו, אם תערסל איזה כוס בלון (סניפטר) ותלגום משקה שירגיע אותך, שירומם אותך, שילווה ויעצים אותך בחוויה הרומנטית הראשונה שלך…משקה אלוהי!" DOM = Deo Optimo Maximo, אלוהים הנדיב והאדיר. אלה הן האותיות שאיש האלכוהול אמר בקול רם ובהתרגשות רבה – המשקה הוא בנדיקטין. ממש כמו הקדשתו של השיקוי לאלוהיו של הנזיר.
בנדיקטין (Benedictine)
הסיפור מתחיל בארץ רחוקה, בתקופת הרנסנס. נזיר בנדיקטיני (ברנארדו שמו, שורשיו ונציאנים והוא הוצב במנזר בחבל נורמנדי שבצרפת) רקח ממספר עשבים שהובאו מכל קצוות תבל משקה מיוחד ומתובל, בזמנו מדובר היה בשיקוי מרפא. היום אנו יודעים שככל הנראה מדובר בליקר הראשון בעולם. המהפכה הצרפתית כמעט והביאה לאיבוד סודות מעשה המרקחה אך למזלנו אדם אמיד קנה את הכתבים שהכילו בין היתר את הנוסחה של המשקה (1791). חשוב לציין שמדובר בספר כשפים ולחשים של הנזיר. מי שקנה את הספר לא השכיל לקוראו ורק כעבור כמעט 80 שנה (1863) נתגלה הספר על ידי קרוב משפחה (אלכסנדר לה גראנד) שהחליט לנסות ולהחיות את השיקוי. לשיקוי שרקח קרא בנדיקטין, כמחווה לנזיר שכתב את הספר ורקח את המקור. ב-1976 הוא בנה טירה ענקית שתהווה בית לייצור המשקה.
איך עושים את זה?
משרים את כל 27 סוגי העשבים בתזקיק אלכוהול (ללא טעם). שיטת ההכנה וכמות המרכיבים הינם אחד מהסודות השמורים ביותר בממלכת האלכוהול. יכול להיות שקוקה קולה למדה לשמור על סודותיה מהבנדיקטין. ממה שמותר לספר ידוע שמדובר בצמחים רבים כמו: ערער, זעפרן, גרדת לימון, קינמון, כוסברה, וניל, הל, מור (סוג של עץ), אלוורה, אגוז מוסקט ואפילו אזוב. חוזקו האלכוהולי הוא 40%. ריחו הראשוני הוא לימוני ולאחר מכן ניתן להבחין בריחות מרעננים כמו וניל ומעט תיבול כמו כוסברה והל. לעיתים ניתן להרגיש בריח עדין של לחם קלוי. טעמו מתוק והוא עוטף ומצפה את הפה והגרון בחום עדין ומפנק בדרכו למטה.
איך שותים?
איש האלכוהול הסביר לי שאת הבנדיקטין נוהגים לשתות בכוס בלון, סניפטר (כמו הכוס של הברנדי). הכוס מאפשרת להנות מהארומה החזקה והנעימה של המשקה. בכל פעם שתהיו בבר או בבית וימזג בנדיקטין תוכלו בנקל לחוש בזאת, שיקוי קסמים או לא? איש האלכוהול הזהיר אותי ממנהגם של האחרים לשתות בנדיקטין בשוט קפוא.
מה עוד?
באותה טירה מייצרים עוד משקה שנרקח ככל הנראה כדי לספק את מגוון השותים של הליקר. יש אנשים שמוהלים את הבנדיקטין בברנדי משובח וזאת כדי ל"ייבשו" מעט, דבר שמכהה את המתיקות. לכן בית בנדיקטין רקח את ה"בי אנד בי" (B&B). החברה מצהירה שהרעיון אינו שלה אלא של ברמן אגדי ממועדון 21 בניו יורק. הוא זה שהמציא את הקוקטייל. החברה רק פתחה אותו והפכה אותו למשקה.
מה עושים עם זה?
באתר של החברה ניתן למצוא מתכונים עם בנדיקטין החל מסקלופ של קוקי סאן ז'ק, דרך בשר עגל ועד לקינוחים כמו בננה צרובה בבנדיקטין.
ולקוקטיילים הקיציים של המשקה האלוהי:
בן המשוגע – מוזגים את כל המרכיבים לכוס גבוהה מלאה בקרח ומשקשקים, 40 מל' בנדיקטין 160 מל' של סודה או מי טוניק ונגיעה של מיץ לימון. אפשר להוסיף גרדת לימון.
הכנה לחוף מציצים – כוס מלאה בקרח, 80 מל' בנדיקטין, 20 מל' ג'ין (מחודש יוני), 20 מל' מיץ תפוזים, 20 מל' מיץ לימונים, 10 מל' מיץ אננס. משקשקים ומגישים. מבטיח לכולם שהאנשים בחוף יהיו יפים יותר.
קוקטייל שהולך טוב עם אבטיח – כוס עם 160 מל' מיץ תפוזים קר, כמה קוביות קרח, 60 מל' בנדיקטין, חמש טיפות של גרנדין, לשתות לצד אבטיח אדום אדום ומתוק.
יש קוקטייל נוסף עם סיפור מאחוריו: למה לשתות את זה בפגישתך עם נערת חלומותיך?
איש האלכוהול הסביר לי שלמשקה הזה מיוחסים כוחות מאגיים וכוחות רפואיים ושבמנזר הגישו אותו כמתכון לחיים ארוכים ובריאים. מוזגים לכוס סניפטר, במהלך הפגישה הרומנטית מערסלים את המשקה ומרגישים בחמימות. יש תעסוקה ליד, הריח של המשקה משכר ומשחרר, אותך ואת זוגתך. הלגימות הקטנות והקצרות משאירות מתיקות מפתה על שפתיך. האור המעומעם, ההתנדנדות על כיסאות הבר, היד שהנחת על ברכה. היא פתאום מבקשת לטעום, אתה נותן לה להריח, איזה משקה, איזה עוצמה. עיניה נפתחות לרווחה, והיא מתקרבת לומר לך דבר מה – מניח את שפתיך על שזיף שפתיה ושניכם מרגישים את המתיקות, האלכוהול עושה את שלו – האווירה מושלמת.
איש האלכוהול צדק, הבנתי לבסוף מה שנאמר בין השורות – מי צריך את נערת חלומותיי כשיש באמתחתי בקבוק של בנדיקטין.
הקוקטייל החשוב כמובן הוא טעמה של נשיקה ראשונה, מקורו בשתייה ששתתה אותה נערת חלומות (שנשכחה בבר אחרי שסיימתי את שתיית הבנדיקטין, אבל הנשיקה הייתה טובה). את הקוקטייל יש לשתות כשיש לך בן או בת זוג (אפשר גם כשיש כמה): מכניסים לשייקר כמה קוביות קרח, 140 מל' מיץ ענבים (מהפשוטים), 90 מל' בנדיקטין, כמה טיפות של דבש ודש לימון, לשקשק ולמזוג לכוס עם שתי קוביות קרח.
היא שתתה מיץ ענבים ואכלה את הלימון שהיה בכוס ואילו אני שתיתי את הבנדיקטין ואלה היו הטעמים של נשיקתי הראשונה.
אהד גניאל – אי"מ הדרכות