התפרסם במגזין "יין גורמה ואלכוהול", פברואר 2009 / אהד גניאל. אלכוהול ליקר
איש האלכוהול – אייריש קרים
"החודש אנחנו מתחילים במדור חדש שיספר כל פעם על נושא הקשור באלכוהול, אירוע או חווית אלכוהול של הכותב, מוצרים חדשים או לא מוכרים ועוד" (העורכת של מגזין יין גורמה ואלכוהול).
לפני 27 שנים, כמידי בוקר יום שבת, לקח אותי אבי (איש האלכוהול הראשון שהכרתי) לים. החופים הבתוליים של אילת של תחילת שנות ה-80 היו כמו הפרסומות לחופשות בקפריסין, ים כחול בהיר "פלטה" (או בשפה המקצועית שתיל), אבנים וחול והרבה שקט. באותו הבוקר אבי מצא תיבת עץ גדולה. זה אחד הזיכרונות הראשונים שאני זוכר – תיבה מהודרת כזאת כמו של שודדי הים. לוחות העץ היו בצבע אדמדם ואותם חיברו רצועות מתכת בצבע נחושת. איש האלכוהול החליט לקחת אותה לביתנו. התיבה ששוקלת כמה קילוגרמים טובים ואורכה מטר ועשרים לא הוסיפה ליציבותינו כאשר העמסנו אותה על ווספה עם סירה. אני זוכר כמה איש האלכוהול עמל בית: הוא קרצף את התיבה, וחיבר בתוכה לבד אדום, בנה מדף לכוסות קטנות מאוד (לימים אדע שהן נקראות שוטים וצ'ייסרים), הניח מקום לשים את הדוקים המוזרים עם הראש הגדול (סטיררים / בוחשנים) וגם איזה כוס מברזל עם ראש מסננת (שייקר). כשהעבודה נגמרה הוציא איש האלכוהול המון בקבוקים והניחם בתיבה. למרות שישבתי בסלון עם חיתול מבד (לא היה אז פמפרס) ידעתי שמדובר באוצר של איש האלכוהול. הבקבוקים הצבעוניים, עם הצורות השונות, חלקם עם ריחות מתוקים וחלקם עם ריחות אחרים… תמיד כשהתקרבתי אמרו לי: "לא, זה לא בשבילך". אני חושב שכבר אז בתור ילד בן שלוש ידעתי שאני רוצה שזה יהיה בשבילי.
לאיש האלכוהול לקח עוד חמש שנים עד אשר הרשה לי להצטרף אליו ולחלוק את האוצר שבתיבה. זאת הייתה תחילתה של ידידות שנמשכת עד היום (עם האוצר שבתיבה כמובן).
מתחילים עם שמנת
המשקה הראשון הוא כמו הפעם הראשונה, אתה זוכר עם מי אבל לא בדיוק איך היה. בפעם השנייה אתה כבר מבחין בטעמים ובשלישית אתה יכול לזהות אם זה לא זה. המשקה הראשון שהחליט איש האלכוהול שאיתו עלי להתחיל היה ליקר האייריש קרים בייליס.
האגדה האורבאנית מספרת שבשנות ה-70 השלטון האירי ניסה לעודד את יצרניו לפתח מוצרים חדשים כדי לפתח ולחזק את הכלכלה שלהם. הרעיון היה שהמוצרים החדשים ייוצאו מהמדינה ויאפשרו להרחיב את עסקיה של התעשייה האירית בעולם הייצוא והייבוא. האירים, שידועים כעם שמקפיד לגהק לעיתים קרובות, התחילו לערבב מכל הבא ליד עם נוזל השתייה הזמין שלהם – וויסקי. אם תנסו להציע מים לאירי הוא יענה לכם – "עם מים אני מתקלח". הראשונים שהצליחו עם הערבובים היו אנשי חברת בייליס. היא גם החברה שמזוהה היום עם המותג. כל החברות האיריות האחרות שומרות על עיצובי הבקבוקים העתיקים – מעין גאווה אירית שכזו.
מהו האייריש קרים הזה?
האייריש קרים של בייליס (R.A. Baileys) הוא הליקר הראשון שנעשה בו שילוב של שמנת עם ויסקי. בבייליס מתהדרים שלא משנה היכן תשתה את המשקה, תוכל להיות בטוח שהשמנת שבו יוצרה על ידי כמה פרות מתוך הארבעים אלף שאותן הם חולבים באירלנד. הוויסקי אירי והחלב אירי (בייליס צורך 4.3% מהחלב באירלנד). אגב בבייליס טוענים שהפרות האיריות יותר שמחות (הן אוכלות ארבעה סוגים שונים של עשבים ותועות באופן חופשי תשע חודשים מהשנה). מרגע החליבה ועד הגעת החלב למפעלי בייליס לא עוברות יותר מ-36 שעות. השמנת נשמרת במשקה על ידי הוויסקי בלבד. השימור כל כך טוב שגם אחרי שנתיים מיום קניית הבקבוק ניתן להרגיש את אותו הטעם הטרי והטעים (והשמנת לא מחמיצה). לשמנת ולוויסקי מוסיפים קצת וניל, שוקולד, קרמל וסוכר וכך מגיעים לטעם שאנו מכירים. היום יש להם עוד שני טעמים האחד הוא קרם קרמל והשני הוא שוקולד ומנטה. גלידת האגן דאז היא היחידה שטעם האייריש קרים שלה הוא של בייליס. חברת בייליס מוכרת יותר ממאה מיליון בקבוקים בשנה ! היום יש חברות רבות שמייצרות ארייש קרים. חברה ראויה נוספת היא ברוגנס (Brogans' Irish Cream) והם ממצבים את עצמם כקדילאק של האייריש קרים. פטריק בורגן התחיל כחקלאי ותוך כדי למד את רזי המקצוע. מעבר לכך שמדובר במשקה שנמנה על משקאות הפרימיום (החביות המשמשות הן חביות הבורבון האמריקאיות וחביות ששימשו ליישון שרי) הוא חידש וחיזק את טעמי הווניל באחד מסוגי האייריש קרים שהוא מייצר.
אופן השימוש…
תענוג השתייה של הבייליס הוא בעל כמה שלבים – המתיקות מתחילה כבר מהשפתיים, בכניסתו הרכה לפה הוא מצליח לעטוף כל שן, ללטף את החיך והקרמיות שבו מחליקה אותו לגרון. אחרי כמה שניות עולה חמימות הוויסקי ומתווספת לתחושת השוקולד שנטמעה בלשון. אני באופן אישי מציע ללקק את שפתיים אחרי שמסיימים את הלגימה – תגלו שנשאר עוד טעם הרבה אחרי…
נכון הוא שהיום אני כמעט ולא שותה אייריש קרים אך לעיתים כשבא איזה קינוח, או סתם משהו מתוק, אני הולך ומוזג בכוס נמוכה ולוגם אותו באיטיות ומתרפק על הזיכרונות שהיו לי כשגיליתי את טעמו של אוצר אמיתי – המשקה הראשון מתיבת השודדים של איש האלכוהול – אבי היקר.
המלצות לשתייה:
בחורף הקר אפשר לשתות אותו נקי כשמפצחים ערמונים אל מול האח הלוהטת או להוסיף אותו לקפה חם מול אחת מתוכניות הריאליטי (מבטיח הנאה צרופה – גם אם אתם לא מכירים את התכונית). יש כמובן את הקוקטייל "בייליס אייריש מרטיני": כמה קוביות קרח בכוס נמוכה, מנה של בייליס, חצי מנה של בושמילס, רבע מנת אספרסו, לשקשק ולמזוג לכוס מרטיני. למי שאוהב את הרוסי הלבן (white Russian) יוכל לשדרגו לרוסי המשוגע (crazy Russian) כאשר הבייליס מחליף את מנת השמנת.
התותים כבר בעונה ואני מציע בחום להוסיף איזה תות או שניים לבלנדר ורק אז לערבב – מעולה !
בורגס מציעים את קוקטייל השקיעה "בורגנס סאן סט": חצי שוט של ליקר קפה, חצי שוט של ליקר אייריש קרים וחצי שוט של טריפל סק.
לחובבי הניסויים – אפשר לקחת קופסא של שמנת מתוקה, 300 גרם של חלב ממותק, 2-3 כוסות וויסקי (רצוי בושמילס), שתי כפיות של סירופ שוקולד,כפית של קפה נמס, כפית תמצית שקדים וכפית תמצית וניל. להכניס הכל לבלנדר אחרי כמה עשרות שניות למזוג לבקבוק, לפקוק ולהכניס למקרר. לפני כל לגימה לנער היטב.
אהד גניאל [email protected]