איש האלכוהול הולך לאכול… (מסעדת "אנטריקוט גריל בשר מובחר" באילת 05/08/09)
ברחובות העיר לא ניתן למצוא בקיץ אדם אחד בלבוש מלא, כל מי שמסתובב, הולך עם בגד ים. האנשים הלבושים ספונים בחדרים הממוזגים. בעודי ממתין לאיש האלכוהול נשמתי עמוקות, נהנתי מ-43 מעלות החום בצל, ללא אגלי זיעה, ללא לחות. אפשר לעבור מפגישה לפגישה בלי לדאוג שהחולצה המכופתרת תדבק לגב. תייר עם כרס ורודה עבר לידי, נהג מונית עצר, פתח את החלון "לאן?" שאל. ממש היה ניתן לחוש בסילון האוויר הממוזג שיצא ממכוניתו, עניתי: "לא יודע". מאחור שמעתי צפירה וראיתי את המכונית של איש האלכוהול. קפצתי פנימה ולהפתעתי איש האלכוהול נהג בעצמו ברכב הממוזג.
אחרי שיחה קצרה על הא ודא ביקש איש האלכוהול לקחת אותי למקום מיוחד, מסעדה עממית עם גימיק מצוין ובשר שמגרה את כל בלוטות הטעם. נסענו ברחובותיה הוותיקים של אילת וליד מסעדה ידועה "המחבוא של אדי (Eddie's hide a way) ובפינה צנועה שוכנת לה פנינת חמד עממית שנקראת "אנטריקוט".
בכניסתנו (דרך דלת הזזה, עממי לא?!) בירכו אותנו העובדים ונראה היה שאיש האלכוהול מוכר להם. התיישבנו תחת המזגן ובטרם התרווחנו במקומנו הוגשו לנו לחם חם מהתנור עם מתבלים, סלט כרוב, וצלחת עם חמוצים וחריפים. בצענו מהלחם, טבלנו בעריסה, נגסנו בפלפל החריף ובשנייה אחת נפתחו והתרחבו כל האיברים העוסקים במזון (החל מהעיניים גדולות ועד בלוטות הרוק). התפריט פשוט וקל ומיד אגיע אליו. שיריה של ריטה ברקע. השולחנות פשוטים, עליהם מונחים 'פלייסמנטים', מפית נייר, סכין ומזלג.
מלצרית אדיבה וחייכנית, מולטית או שזופה, העונה לשם דניאל פנתה אלינו והזמנו שתייה.
מהתפריט ניתן ללמוד שההבדל בין מנה ראשונה לעיקרית הוא במשקל הבשר. המסעדה מציעה מגוון מוצרי עוף (פרגית, פילה עוף, שניצלונים, כבד עוף, כבד אוז) ומבחר מוצרי בשר בקר וכבש (אנטריקוט, פילה בקר, שקדים, נקניקיות חריפות, צלעות כבש – סוף סוף מקום שכותב כבש ולא טלה, כבר חשבתי שאין בארץ כבשים, מגוחך שהכל בישראל זה עגלים וטלאים, מניסיון – בשר בקר שאינו עגל טעים יותר, רק שלא יגישו מבשר בקר שגודל לצורכי חלב). המחיר הוא לפי 100 גרם בשר והמחיר אוהו המחיר – מי היה מאמין 30 ₪ למאה גרם פילה בקר, 26 ₪ למאה גרם אנטריקוט. תוספות כיאה למסעדה עממית: צ'יפס, סלט ערבי קצוץ, פירה או תפוחי אדמה אפויים.
התלבטתי בין שתי מנות ראשונות דניאל המלצרית פתרה לי את ההתלבטות באומרה: "תיקח את רצועות האנטריקוט ואני אתן לך נקניקיה חריפה לטעימה", היא המתיקה את תשובתה בחיוך שובה ואני כמובן הנהנתי בהסכמה. איש האלכוהול הזמין כבד אוז אך ביקש שיגיע עם העיקרית. "טורנדו רוסיני" אמרתי וגיליתי ששם המנה המפורסמת (פילה בקר שעליו כבד אוז) אינה מוכרת לנוכחים, למעט איש האלכוהול שחייך לאור מבוכתי. לעיקריות הזמנו פילה בקר עשוי בדרגת "כמו שאנחנו עושים פה" דניאל הציע ואנו קבלנו את הצעתה. ביקשנו גם צלחת צ'יפס, "גדול?" שאלה החייכנית ונענתה בחיוב.
רצועות האנטריקוט הגיעו ולצידן רוטב שבסיסו ציר בקר והרבה מאוד פלפל, נוכחתי לדעת מאוחר יותר שגם הרבה מאוד שום. מנה טעימה ובעלת ערך מוסף בעיר כמו אילת. הרוטב הטעים מצמיא גם אחרי שעברו שש שעות מאז אכלתם אותו. בעיר שבה לא מרגישים שמאבדים נוזלים יש לכך יתרון. הנקניקייה החריפה הייתה רגילה לחלוטין.
המנות העיקריות הגיעו: איש האלכוהול קיבל 250 גרם של פילה בקר ולצידו 40 גרם של כבד אוז. אני קבלתי 250 גרם של פילה בקר וצלחת ענקית של צ'יפס שנחתך ביד. רצועת עבות ועסיסיות של תפוחי אדמה שגודלו בתנאי המדבר. הצ'יפס טעים גם ללא כל תוספת. הגימיק שעליו איש האלכוהול דיבר הגיע עם העיקרית שלו. את המנה העיקרית הגישו לו עם סכין חיתוך בשר שעל להבה צרוב בלייזר שמו המלא של איש האלכוהול. למרות שזה האחרון לא הציג את עצמו בכניסה ידעו העובדים במי מדובר. מסתבר שללקוחות המועדפים במוסד קולינארי צנוע זה ניתן סכין אישי שרק הם חותכים איתו את נתחי הבשר הנצלים במקום. את הפילה הם נוהגים לפרוס לפרוסות אך ניתן לבקש נתח, האנטריקוט מגיע כ"סטייק" (כיף לחזור למילים של פעם, ללא כל פלפול מיותר כגון: "נתח בשר מובחר מפרות שרעו באופן חופשי באחו על מצע של אפונת שלג אורגנית עם עלי מיקרו רוזמרין ברוטב מלטף…"). מידת הצלייה של הבשר – טוב נוותר על המידה – טעים גם אם לא מדמם.
הזמנו אספרסו שניתן היה לוותר עליו, יש כנראה מקומות שעדיף להזמין קפה שחור או "בוץ". כיוון שהמקום כשר הוא מוגבל בקינוחים אך אם כבר מתרפקים על העבר יהיה נכון להזמין בווריה. לא עשינו זאת כיוון שיש לשמור על הגזרה…
מחירים: שלושה בקבוקים של מים מינרלים (מצמיא הרוטב אמרתי כבר?), דיאט קולה (שנתנו לחסר בית שישב בקרבת מקום), לחם ומתבלים, חמוצים וסלטים, רצועות אנטריקוט ונקניקייה חריפה למנה ראשונה, שתי מנות של פילה בקר 250 גרם ועוד מנה של 200 גרם פילה בקר (היה טעים, רצינו עוד), 40 גרם של כבד אוז, צ'יפס גדול, אספרסו סה"כ 314 ₪, ראוי לציין שמדובר בכמות שמספיקה בדרך כלל לשלושה סועדים (700 גרם פילה בקר רק לעיקריות). לתושבי העיר יש במקום גם הנחה של 10%. נורמה מקומית המיושמת במרבית העסקים. בהנחה שבכל מסעדה בתל אביב פילה בקר יעלה סביב 150 ₪ ומשקלו יהיה בין 180 ל-220 גרם (גם כאשר בתפריט מעגלים כלפי מעלה) אני חושב שהמחיר יותר מהוגן.
כדי לסכם את החוויה עד כה – עממי ופשוט, פשוט וטעים, נוסיף לזה שירות אדיב ומזמין מעלמת חמד חייכנית וטבילה בים סוף – והנה לנו מתכון מנצח.
מדור "איש האלכוהול" ומדור "איש האלכוהול הולך לאכול": https://www.gosst.co.il/alcohol-man
דוא"ל לפניות: [email protected]