פורסם במגזין "יין גורמה ואלכוהול", ספטמבר 2009 / אהד גניאל
הקשר הרוסי של איש האלכוהול
כשרק הגענו למוסקבה בעקבות שליחותו של איש האלכוהול נאלצנו לשכור נהג כדי להגיע ממקום למקום. מדוע נהג ולא לקנות רכב? באותם השנים קניית רכב מחברה מקומית היה נעשה בכמה שלבים: ראשית קונים את השלדה שעליה מורכבים המנוע, החלונות והגלגלים. לאחר מכן נוסעים עם גוש המתכת (או סגסוגת עדינה של מתכות זולות) למקום שבו מרכיבים את מושבי הרכב, משם למקום שצובעים את הרכב וכו'. איש האלכוהול העדיף להזמין רכב מחוץ למדינה שיגיע שלם. בזכות הנהג שלנו גיליתי משקה נפלא.
בחודשי החורף יש להוסיף לדלק נוזלים נגד קיפאון (בגלל שהמים כן קופאים). כך גם לנוזלים של המגבים. אך לרוב האוכלוסייה אין מספיק כסף לקנות את הנוזלים היקרים האלה ולכן הם מוצאים פתרונות אחרים. הנהג שלנו, ואדים שהיה בעברו מרצה לפיזיקה גרעינית, היה בעל תושייה, בכל פעם שרצה להפעיל את המגבים תוך כדי נסיעה, הוא היה פותח את חלונו (ע"י הישענות עליו) ומשפריץ נוזל שקוף מתוך בקבוק פלסטיק עם פקק מחורר. המגבים יחד עם הנוזל הורידו את שכבת הקרח הדקיקה שהפריעה לראות. גרנו במתחם דיפלומטי מאובטח ולעיתים כשההורים לא היו באים איתנו בבוקר לבית הספר ואנו נסענו לבד עם ואדים, ראיתי שהוא מידי פעם שותה מהבקבוק. כך גיליתי שלא מדובר בחומר נגד קיפאון. את סקרנותי לשתייה ירשתי כנראה מאיש האלכוהול ובאחד הימים הרהבתי עוז ואמרתי לו: "יא חצ'ו אטה גלו גלו" (אני רוצה את זה גלו גלו). ואדים הבין וחייך ועשה לי סימן עם היד לקחת קצת. חלונות הרכב היו קפואים, בחנייה לידנו עסקו העובדים בפינוי שלג מדרכי הגישה וחלקם התיזו מצינורות השקיה מים רותחים על המכוניות כדי להוריד את מעטה הקרח והשלג. השומרים החמושים לבושי מדים אפורים פטרלו לאורך הגדר והבל פיהם עלה עד מעל לכובע הפרווה הרוסי ונראה כהילה מלווה. ישבתי לי ב'ז'יל' הישנה של ואדים (שככל הנראה נשארה לו מהתקופה שעבד עבור הממשל הסובייטי) עם מזגן מצרצר ולגמתי מהבקבוק עם הפקק המחורר. ההרגשה הייתה אחרת, למשקה כמעט ואין ריח, המרקם היה מעט שמנוני ועם זאת צרב מעט את הגרון. הסתכלתי אל ואדים והוא היה מופתע (זאת התגובה הרגילה של אנשים שרואים דרדק כמוני שותה אלכוהול). אמרתי לו: "אטה ואדים" והצבעתי עליו ואז אמרתי "אטה?" והצבעתי על הבקבוק. הוא אמר לי "בלו ליבץ". באותו יום כשהגענו הביתה דפקתי על דלת חדר העבודה של איש האלכוהול וכשנעניתי נכנסתי. שאלתי אם יש לו כמה דקות וקבלתי הנהון עם הראש כתגובה. הוא ישב וקרא חומר כשלצידו כוס סניפטר שמוצבת על מתקן חימום עם נר. בחדר היה זמזום של מכשיר שמונע ממכשירי הציטוט לפעול. אמרתי לו: "אני רוצה שנשתה בלו ליבץ". איש האלכוהול הזיז את ראשו לאט לאט, ראיתי שגבותיו הורמו עד כדי כך שגם השפה העליונה שלו הזדקפה קלות ואז הוא אמר: "מי נתן לך לשתות בלו ליבץ?". "למה", שאלתי. "כי זה משקה אסור, זאת וודקה 50% אלכוהול שמוציאים מהמפעל בסנט פטרסבורג, זה לפעמים יכול להיות ממש רעל". איש האלכוהול החליט שהגיע הזמן לוודקה!
מה זה בכלל וודקה?
מקור השם ככל הנראה מהמילה מים ברוסית עם תוספת שהופכת את המילה לקטנה יותר או מעין מילת חיבה, מים קטנים. הפולנים והרוסים יכולים לצאת למלחמה סביב השאלה מי בעל זכות הראשונים בוודקה אך אני מאמין לואדים שאמר שהרוסים המציאו את המשקה. ואדים סיפר גם שאפשר לעשות וודקה מכל דבר אבל איש האלכוהול אמר "בשום פנים ואופן, רק מדגנים, סלק ותפוחי אדמה". יש רוסים שטוענים ששתו וודקה שהופקה מנפט – שיהיו בריאים.
איך עושים את זה?
את הוודקה מזקקים בזיקוק רציף (קופי סטייל – בעזרת קיטור, שני צינורות אחד לאידוי ואחד לעיבוי וזה באופן רציף. המשקה שמתקבל הוא שקוף וחסר טעם וריח). הנוזל שמתקבל הוא עם יותר מ-80% אלכוהול. את הנוזל מעבירים דרך מסנני פחם פעיל שסופחים אליהם חלקיקים לא רצויים. יש חברות שעושות זאת דרך הזרמה בלחץ של הנוזל ויש כאלה שבעזרת טפטוף על מיכלי פחם. השיטה השנייה היא איטית ויקרה וכמובן נחשבת לשיטה שבה המשקה יותר טהור. לאחר מכן מוהלים את התזקיק עם מים כדי להגיע לחוזק של 40% אלכוהול. יש חשיבות מכרעת לסוג וטיב המים שאיתם מוהלים את הוודקה. הוודקה לא עוברת יישון. את הוודקות ששותים החברים מבית הספר איש האלכוהול לא אוהב, הוא אמר לי שהרעיון לייצר משקה אלכוהולי ניטראלי, כמה שפחות טעם וריח והוודקות שחבריי שותים מלאות בשמנים ארומאטיים וגם נראות מצחיק עם כל הצבעוניות הזאת. "זה מזכיר קרקס ולא משקה מכובד", אמר.
שאלתי אותו אם זה משקה ניטראלי אז מדוע יש כל כך הרבה חברות? הוא אמר שהשאיפה של כולם היא אותה שאיפה, אך יש הבדלים. בטיב וסוג המים, (כמו פינלנדיה שטוענת שמימיה הם מהקרחונים). בכמות הפעמים שהתזקיק עובר סינון, או לחילופין שיטות סינון חדשות שממציאים ויש גם חברות בודדות שמזקקות בזיקוק דודי איטי ומסורתי.
איך שותים?
המסורת אומרת שאת הוודקה יש למזוג קפואה (עדין במצב נוזלי בגלל אחוז האלכוהול הגבוה). הדרדקים שוטים אותה בצ'ייסר או בשוט אך כך קשה יותר להרגיש את "שקיפותה" וליהנות משתייתה. מי שרוצה לטעום את הוודקה באמת יבקש שימזגו לו אותה בכוס גבוהה ושיביאו קרח בצד (אם את הקרח ישימו מראש בתוך הכוס הוודקה תימהל במהירות). מה גם שהוודקה משמשת בסיס טוב בהרבה קוקטיילים, המוכר ביותר הוא הקוסמופוליטן שעלה לכותרות גם בזכות הסדרה האמריקאית "סקס והעיר הגדולה".
מה עוד?
וודקה היא משקה חברתי, בארצות חבר העמים לשעבר נהוג למזוג וודקה שתלווה את הארוחה, האחוז האלכוהולי הגבוה שבה גורם לתחושת שחרור, נינוחות וכמובן קירוב חברתי (בתרבויות מקבילות נוכל לתת את דוגמת שתיית המטה (Mate) באמריקה הלטינית, או הנרגילה בעולם הערבי – אלא שבוודקה יש הרבה אלכוהול שמעצים את הכל). בגלל הריכוז הגבוה של האתנול שיש בוודקה נוכל לטעון שהוא מסייע בהעלאת הכולסטרול הטוב. היום כבר ניתן למצוא דרגות בוודקה ולא רק מותגים. לכל חברה כמעט יש מוצרים בכמה דרגות: החברה השוודית אבסולוט (Absolut) שמייצרת גם את הלבל (Level), או החברה האמריקאית סמירנוף (Smirnoff) שמקטרגת לפי הצבעים ויש כמובן עוד. מותגים נוספים מוכרים בארץ הם: הפינלנדיה (שיש הטוענים שהיא היחידה שלא עושה חמרמרת גם אחרי שתיית בקבוק שלם – בהצלחה בניסיון), גריי גוס (צרפתי), ויברובה (פולנית), דאנזקה (דנית), סטוליצ'ינייה (הרוסית ובעלת כמות הזיופים הגדולה בעולם), אייסברג (קנדית), זוברובקה (פולנית שהמיוחד בה הוא ההשריה של הוודקה עם עשב הביזון מה שנותן את הטעם של הווניל והשקדים), ואן גוך (שהוודקה קפה שלו ממש טעימה), נמירוף (שלא זוכה עדין להצלחה אצלנו אך בעולם היא עומדת בראש טבלת הגידול במכירות), קטל 1 (ההולנדית) ואחרונה חביבה הרוסקי סטאנדרט (וודקה שעוברת זיקוק דודי ולאחריו זיקוק רציף כפול, לפי הכתוב באתר החברה היא שולטת ביד רמה בשוק הוודקה ברוסיה).
מה עושים עם זה? (קוקטייל וודקה)
נסיעה עם ואדים – 60 מל' וודקה, 90 מל' מיץ עגבניות, 20 מל' מיץ לימון, דש טבסקו, מעט פלפל ומלח. משקשקים הכל בשייקר עם קרח, מוזגים ומוסיפים פלח לימון – אחרי שתשתו תרגישו מה זה נסיעה עם ואדים.
קשר רוסי (קוקטייל שאיש האלכוהול השתמש בו כדי להרשים את אנשי הממשל הרוסי בארוחת ראש השנה העברי) – 90 מל' וודקה, 40 מל' מיץ רימונים, כף גרגירי רימון, 40 מל' מיץ תפוחים, דש סאוור (Sour). משקשקים עם קרח ומוזגים לכוס נמוכה, אפשר להוסיף עלה נענע או מנטה. אם רוצים לפנק אפשר להוסיף כמה טיפות של גראנד מרינייה – להיזהר מלקבל פרסונה נון גראטה!
אהד גניאל – אי"מ הדרכות