איש האלכוהול – שמש עולה במפרץ אילת – היופי שבפשטות קמפרי campari
השעה 04:00, בדרך לחופשה החלומית בבקתת הנופש של איש האלכוהול באילת. ביקרנו בחוות האלפקות עם הילדודס וזכינו לראות המלטה של אלפקה ואת אכזריותו של הטבע. האלפקון שנולד היה חלש מידי לטעמה של אימו וזאת החליטה לזנוח אותו כיוון שגמלה בליבה שלא ישרוד. טפטופי הגשם הבלתי פוסקים, הכמירו את ליבנו וניגשנו לעובדי החווה ודיווחנו על האימא הסוררת. להפתעתנו הרבה העובד החסון בעל התלתלים השחורים והידיים המחוספסות החל מחפש מי זאת האם, הוא עבר אלפקה אלפקה והרים את זנבותיהם וחיפש את האם עד שמצאה. האירוע הזה יחד עם ריח החציר הרטוב, האדמה הלחה והבריזה הקרירה של הבוקר הביאו אותנו לידי החלטה שהגיעה העת לאכול. נכנסנו למלון פונדק רמון וסעדנו את ליבנו בארוחת בוקר דשנה. יש משהו מיוחד ומפנק בארוחת הבוקר בבתי המלון בישראל, משהו שטוב יותר מאלה שמוגשות ברחבי תבל. יצאנו לדרך אחרי העצירה הארוכה שעשינו ביישוב הנחמד שגובל בלועו של המכתש. גשם הזלעפות שליווה אותנו בירידות למכתש רמון האט את הנסיעה. הנסיעה בכביש הצדדי והציורי הזה, עם גווני צהוב ואדום שמשתלבים ביניהם יחד עם הנסיעה האיטית מעצימים את המחשבה על משקה אלכוהולי מסוים שמתאים למקום, לחופשה ולאווירה – משקה שכל כולו פשטות ויופי.
הגענו לבקתת הנופש של איש האלכוהול, כשהמתנו בסמוך לדלת הכניסה הרגשנו מבעד לחרך הדלת התחתון את משב הרוח הקרירה והצוננת שמייצר מכשיר הפלאים הקרוי מזגן. נכנסנו ועלינו לקומה השנייה: הסלון פונה אל המטבח הרחב שבו יש חלון אדיר מימדים שממנו נשקף מפרצה של העיר אילת, הראות מדהימה, הים 'שתיל' (פני הים כמראה), המרחק מהחוף מזמין ריצה מהירה אליו (ומדובר בירידה) אך את זה נדחה למועד מאוחר יותר. כדור השמש הלוהט טיפס אט אט למרומי הרקיע וחושף את קרניו. אדום בוהק שהולך ומטפס מעל הרי אדום. איש האלכוהול מוציא קנקן מיץ תפוזים שנסחט בהגיענו, בתוך שניות ספורות מרגע הנחתו על השיש, עגלי זיעה גולשים במורד ובשיפולי הקנקן כתוצאה מהפרשי הטמפרטורה. חברי היקר אורון מוציא מגש קרח שקרחוניו בצורת אננס. מספר לא מבוטל של כוסות גבוהות וצוננות מונחות אף הן על השיש על ידי זוגתי היפה. רעש קריעת המתכת שאיבטחה את הפקק של המשקה נשמע ומפר את השקט והרוגע. בלוטות הרוק עובדות במלוא המרץ, הגרון נפתח ומורדו תלול, שאיפות האוויר מתקצרות עם מזיגת המשקה לכוסות הגבוהות כשבכל אחת מהן שתי קוביות קרח, מתפזר ריח קסום ומריר. הצבע האדום של המשקה ושקשוק קוביות הקרח כאילו מרמזים על הבאות…
קנקן התפוזים מורם באוויר וידו החסונה של איש האלכוהול מוזגת לכל כוס בדיוק אותה הכמות של המשקה האדום שהוכן לפני רגע במיומנות שאין שניה לה.
השקת הכוסות מבשרת למוחי, לכל רמ"ח איברי ושס"ה גידיי על אחד מהרגעים הטובים שניתן לתאר. אני לוגם את המשקה שצבעו בין צהוב לאדום, המרירות שהוכהתה על ידי מיץ התפוזים הטרי יוצרות טעם שניתן לתאר כפשוט מעולה! קמפרי – היופי שבפשטות.
מה זה בכלל?
קמפרי (Campari) הוא קודם כל משקה ללא פוזה, הוא משקה איכותי, טעים, ובלי הרבה הצגות. מדובר בליקר איטלקי, שעשוי מתערובת עשבים וטעמו במגוון שבין מר למתקתק (תלוי בזמן השתייה ובנוזל המלווה). משקה שנחשב אפריטיף אך איש האלכוהול ואנחנו אחריו ממליצים לשתות אותו לפני, תוך כדי ואחרי. למתקשים ניתן להכניסו לקוקטיילים ולבנות מערכת יחסים עם המשקה אט אט. באיטליה עצמה ניתן לרכוש מראש תערובת של קמפרי סודה. יש ששותים קמפרי טוניק והיופי שבפשטות מביא אותנו לקמפרי תפוזים. המשקה הוא משקה ביטרי, מריר ויחד עם זאת בכוס השנייה נדמה תמיד שהוא הפך מתקתק. הסלוגן שלו הוא "התשוקה האדומה".
קמפארי קמפרי campari
איך עושים את זה?
הכל התחיל במוחו הקודח של איטלקי בשם ג'ספר, שאת שם משפחתו אתם ודאי יכולים לנחש – קמפרי ( Campari ). בשנת 1862, בעיר מילאנו, יוצר המשקה בבית הקפה שהיה בבעלות המשפחה. המתכון המקורי הוא המתכון שבו משתמשים עד היום ונחשב לסוד כמוס שידוע למשפחה בלבד. הנתונים היחידים הידועים לנו על הרכבו של המשקה הוא השימוש ב-86 צמחים, תבלינים, פירות ועשבים לרקיחתו. התהליך דומה לשאר הליקרים, המרכיבים מושרים ומרוככים במים מזוקקים ולאחר מכן מעורבבים או מתמזגים עם אתנול. מקור הצבע האדום הוא מצבע מאכל טבעי בשם קרמין (E120). לסקרנים שביניכם אספר שכשכתבתי טבעי התכוונתי שמפיקים את הצבע באמצעות כנימות מיובשות שנטחנות עד דק (מדובר בחרק קטן ממשפחת הפשפשאים – אל דאגה הסבר בהמשך בנוגע לכשרות). את התערובת שנוצרה מערבוב המרכיבים מסננים ממשקעים ומעבירים אותה למיכלים גדולים. שם ידולל הנוזל במים ובתמיסת סוכר עד אשר אחוז האלכוהול בה יגיע ל-25%. בשלב זה הנוזל יתארח במיכלים עוד 30 יום ויסונן שוב וימזג אל הבקבוקים.
מה עוד?
עצתו של איש האלכוהול היא לשתות את המשקה מהבוקר ועד הערב כשהיחס בין הקמפרי לתפוזים משתנה בהתאם לגובה השמש. מתחילים עם הפצעתה של השמש לשמים ביחס של אחד לאחד (הכמות היא לפי הכוס שבחרתם. כמה שיותר גבוהה יותר טוב). בכל פעם שמוזגים מחדש היחס עולה לטובת הקמפרי על פי גובה השמש עד להגעתה לזנית, ומכאן מתחילה את שקיעתה לפאתי מערב ואז ניתן ולנסות לחזור אט אט ליחס של אחד לאחד.
סטטיסטיקה ונתונים – למעלה משלושים מיליון בקבוקי קמפרי נמכרים ברחבי העולם בשנה אחת. לפני פחות משלושים שנה הסכים הרב הראשי באיטליה להעניק כשרות למשקה ובלבד שימסרו לידיו את המתכון הסודי (כן כן היהודים הכל יכולים) ושירחמו על הכנימות וימצאו דרך אחרת להעניק את הצבע המוכר והאדום למשקה. ככל הנראה משתלם למכור ליהודים (או שאנחנו צרכני אלכוהול טובים) והיום לא רק שהרבי יודע את הסוד גם הכנימות נהנות מחיים ארוכים (הזכר יכול לחיות כמעט שלוש שעות) ואת הצבע האדום מספקים באמצעות השרייה עם קליפות רימונים וכנראה גם צבעי מאכל.
מה עושים עם זה?
הצעתו של איש האלכוהול: SB (Simple Beauty – היופי הפשוט) – כוס גבוהה, שתי קוביות קרח, קמפרי ותפוזים טריים ביחס של אחד לאחד. הנעת הכוס מצד לצד ושקשוק הקוביות מספקים ערבוב נעים ולא מלא. לזכור שהיחס חייב לעלות עם צליחתה של השמש את השמיים.
מוחיטו קמפרי – 60 מל' קמפרי, 30 מל' מיץ לימון ליים, שני עלה מנטה (מעוכים בתחתית הכוס בעזרת מעט קרח גרוס), שתי כפיות גדושות של סוכר חום איכותי, לסגור את המשקה עם משקה תוסס עדין (סודה, פלגרינו וחבריהם).
נגרוני (Negroni) – 60 מל' קמפרי, 60 מל' דובונה (או חבריו האיטלקיים צינזאנו ומרטיני רוסו), 60 מל' ג'ין. למזוג הכל לכוס נמוכה (אולד פשיין) עם שתי קוביות קרח ומלמעלה פרוסת תפוז חצויה. ניתן לעשות זאת גם בשקשוק בשייקר.
מתו-ק-מפרי – 40 מל' קמפרי, 120 מל' מיץ תותים עם חתיכות תות, 40 מל' מיץ תפוזים טרי, להכניס הכל לבלנדר עם כמה קוביות קרח.
לאוהבי המרגריטות אספר שאפשר לעשות הכל אותו הדבר רק עם קמפרי.
ארבעה ימים קסומים אפופים אדי קמפרי חלפו עברו ביעף.
אהד גניאל [email protected]