התפרסם במגזין יין גורמה ואלכוהול, במדור איש האלכוהול 32, ספטמבר 2011
איש האלכוהול – סנגריה
קיץ, השעה 17:30, שמש יוקדת, האוויר עומד, סביב המזרקה המפוסלת שבמרכז הכיכר המון צבעוני הולך, צועד, ממהר ותועה. ברקע ומרחוק נשמע שירו של חואקין סבינה, 500 ארובות. נקישות הסכו"ם גורמות להעצמת תחושת הרעב, אפקט פאבלוב ממש. מאחרינו הליכה של חמש עשרה קילומטר לפחות. חשוב לציין שחלקה בעליות בזווית כהה ונכדו הקטן של איש האלכוהול שוקל לא מעט, דבר שמאתגר את ההליכה.
יושבים תחת אחת המרפסות הבולטות אל מחוץ לכותלי הארמון אל מול המזרקה. מסעדה עם אוכל מקומי. הדבר הראשון שמונח על השולחן הוא קנקן בנפח ליטר ובתוכו קרח, נוזל אדמדם, פלחי תפוז ולימון, מקל ערבוב. מוזגים לשתי כוסות נמוכות. הכוסות מיד הופכות לחות מבחוץ ומזמינות לגימות ארוכות ומרגיעות. הקטן שאיתנו מצביע על הקנקן באומרו: "אהה אהה" עם כוונה עמוקה שאומרת: אנא תנו לי לטעום. טובלים אצבע ונותנים טעימה לקטן. נכדו של איש האלכוהול סופק כפיים ומחייך ומיד חוזר ומצביע. נותנים עוד טיפה ועוד טיפה, הקטן מוחא כפיים וכל גופו מתלהב. מגיע עוד קנקן, מוזגים את הכוסות ומנסים להגדיל את הפער בין טעימותיו של הקטן – ללא הצלחה.
בריזה נעימה עוברת תחת מרפסות כיכר גואל. הרוח מעבירה צמרמורת, את רגלינו הדואבות כבר איננו מרגישים, תחושה חמה עוברת דרך נימי גופינו, תוצאה של אלכוהול נהדר ובטן ריקה. על שולחננו מניחים בהדרת כבוד מין חצאי באגט החתוכים לכל אורכם, משוחים בשמן ומהם ניגרים גרגירי ונוזלי עגבנייה טרייה. אנו נוגסים ושומעים את הקראנצ'יות בכל לעיסה. קנקן שלישי מגיח ומונח על שולחננו. הקטן זורק את שאריות הבאגט ומצביע באופן ברור על הקנקן. המשכנו במנות האהובות על המקומיים כמו תפוחי אדמה מטוגנים שמעליהם ביצת עין רכה שחלמונה מכסה כיריעה צהבהבה את חתיכות הבשר המקומי המאפיין. המנות ממשיכות להגיע ויחד איתן קנקני המשקה המרענן והמתקתק שכה מאפיין את העיר והארץ…
סנגריה – חשוב להבין – לא כל יין עם קרח הופך לסנגריה, סנגריה טובה ואיכותית הינה מוצר מיוחד ומהנה.
מה זה בכלל?
Sangría סנגרייה, מקור השם מהמילה Sangre דם. מדובר במשקה אופייני לספרד, פורטוגל וארגנטינה אולם המדינה המזוהה איתו ביותר היא ספרד ובספרד העיר המזוהה ביותר היא עיר התיירות האולטימטיבית, ברצלונה.
מדובר במשקה שבסיסו יין אדום ומיץ תפוזים (הרוב יאמרו ביחס של אחד לאחד אך לא תמיד זה נכון) שלו מוספים סוכר ופלחי פרי. כמעט בכל סנגריה נמצא פלחי תפוז ופלחי לימון עם קליפתם צפים להם ברכות בנוזל. מדובר במשקה שמוגש צונן מאוד עד קר. יש מקומות שגם מוסיפים מעט ברנדי כדי לחזק את התחושה האלכוהולית.
איך עושים את זה?
רצוי לבחור יין יבש, עם חומציות גבוהה, כדאי שיהיה זה יין צעיר, גם אם לא עבר יישון בחביות (אם קבלתם יין אדום מתנה שאינו נמנה על יינות הפאר היקרים – תוכלו למצוא לו שימוש טוב כאן). כמובן שהבחירה הנפוצה היא ביין אדום שמכאן גם מגיע ההקשר של שם המשקה לצבע הדם. יחד עם זאת מקובל וניתן לעשות סנגריה גם מיין לבן.
אם אתם מאוהבי היינות הצרפתיים תוכלו להשתמש בינות הבוג'ולה או ביינות איטלקיים מענבי ברדולינו, דולצ'טו, למברוסקו. המלצתו של איש האלכוהול היא כזאת שמאפשרת שילוב של יינות נתזים קלילים ומניסיון ביתי, שמטרתו הייתה ריצוי נכדו של איש האלכוהול, השתמשנו ב"פנינים" של יקב תבור.
לגבי הפירות החתוכים, כמעט חובה שיהיו פלחי תפוז ולימון עם קליפותיהם ובנדיבות. לכך ניתן להוסיף קוביות או פרוסות דקיקות של פירות אחרים כמו: אפרסק, תפוח, מלון, אננס, ליים כמובן ולאוהבי הגפן נתיר גם להשתמש בענבים חצויים (רצוי ללא גרעינים)
את הסנגריה חובה להמתיק וגם כאן הגיוון והצבעוניות הן מרכיב חשוב, החל מסוכר על כל צורותיו, דרך דבש ועד מיץ תפוזים טרי שתורם רבות למתיקות.
את תחושת הרעננות ניתן להעשיר במשקה תוסס כמו ספרייט ודומיו.
חשוב לדעת שבמקרה ובוחרים ביין לבן אז הסנגריה תקרא סנגריה בלנקה (Sangeria Blanca). הצעתי היא להשתמש בשרדונה.
אם בכל זאת החלטתם להשתמש ביין כבד יותר ומכובד יותר ניתן להקל בערבוב עם יין לבן.
את כל המרכיבים למעט הקרח מערבבים ומשהים לפחות יום במקרר. אדגיש שהיין הוא המרכיב העיקרי ומיץ התפוזים יכול להיות סוג של ממתיק ולא כמו שחלק מציעים יחס של אחד לאחד. חובה שבין המרכיבים המעורבבים יהיה משקה מוגז. מטרת ההשהייה היא לאפשר לפירות וליין להפרות זה את זה.
לאחר מכן מוסיפים הרבה קוביות קרח לקנקן וכשמוזגים נמנעים מהפלת קוביות הקרח לכוסות המשקה. בתוך הקנקן נהוג להניח מקל ערבוב מעץ שגם יכול לסייע במזיגה ללא קוביות קרח.
יש כמובן בקבוקי סנגריה מוכנים אך אני מציע שלא תוותרו על הכיף שבהכנה.
מה עוד?
אגלה לכם סוד – בברצלונה אין סיאסטה באמצע היום, הכל פתוח וכולם ממשיכים לשתות ולאכול גם באמצע היום (גם אלה שעובדים). בברצלונה יש מגוון צבעוני ומעניין יותר מאשר רק טאפס. עצתי היחידה היא לא משנה איזה מסעדה או בר, לא משנה אם טאפס או ספירת שיפודים העיקר שזה ילווה בסנגריה טובה, וגם כאן לגוון, יש אדומה ולבנה, יש עם תוספות מיוחדות ויש שגרתית, יש אפילו מבעבעת. כיוון שמדובר באחוז אלכוהול נמוך יותר מהמשקאות הרגילים אפשר לוותר על שתייה קלה ומים.
Salud או לחיים.
מה עושים עם זה?
בישראל נוכל להציע ערבוב עם כמה פירות נפוצים שחלקם מתאימים מאוד לקיץ החם, כמו אבטיח, שזיפים (קלופים), מנגו ואפילו תותי שדה או תותי בר.
סנגריה לים – בקבוק יין אדום, 40 מל' ברנדי, 3 תפוזים חתוכים לפלחים, 2 לימונים חתוכים לפלחים, תרמיל וניל חתוך במרכזו, הרבה סוכר, 80 מל' מיץ תפוזים טריים, בקבוק ספרייט. מערבבים הכל ומשרים ללילה במקרר הביתי. למחרת בבוקר ממלאים קנקן בקרח, מוזגים חלק מנוזלי ההשריה ומעבירים מספר פירות, מערבבים עם כף או מקל מעץ ומוזגים לכוס נקייה מקרח. שותים ומחליטים לא ללכת לעבודה.
סנגריה צדק חברתי – מאבק חשוב שמתרחש בקיץ חייב במשקה מלווה: בקבוק יין אדום פשוט, בקבוק ג'ינג'ר אייל או סודה לימון, חצי כוס סוכר, תפוז אחד ושני לימונים חתוכים לקוביות. משרים ארבע שעות ומערבבים עם קרח, מוזגים מתרעננים וממשיכים עם רוח השינוי ומצברים נפשיים מלאים.
למברוסגריה – בקבוק למברוסקו, אפרסק או שזיף מקולפים וחתוכים לקוביות, לימון ותפוז אחד חתוכים לפלחים, 120 מל' מיץ תפוזים, 60 מל' שנפס אפרסק או שזיף (כאן אפשר לוותר על הסוכר). מערבבים, משהים ליום (כשהנוזל סגור ואטום) ומוסיפים את הקרח לפני ההגשה.
נכדו של איש האלכוהול בילה חמישה ימים מלאים בסנגריה והצטער מאוד שבדרך חזרה ארצה עם החברה הלאומית לא נמזגה סנגריה עם הגשת הארוחה.