איש האלכוהול, יולי 2011
איש האלכוהול – הפרי האסור – הסיפור האפריקאי (אמרולה amarula)
מדובר באזור שהינו אחת מהטריטוריות המיושבות הראשונות והקדומות בעולם. מסופר שלפני שלוש מיליון שנים כבר הסתובבו להם קופי האדם, אבות אבותינו. השנים עשו את שלהן ובמחצית המאה ה-17 הגיע התיישבות הולנדית שברבות הימים תהפוך לתחנת אספקה לאוניות בדרכן מהמזרח הרחוק לאירופה ולהיפך. את העבודות הקשות (אז עוד לא אמרו עבודה שחורה, ודאי לא באפריקה) היו נותנים לעבדים שהביאו מעמי הסביבה. האזור ידע מלחמות רבות, החל ממלחמת הבורים (boere בהולנדית המשמעות היא איכרים, כך כונו המתיישבים) בבריטניה, מלחמה שפרצה כיוון שבריטניה אסרה את העבדות. מלחמות פרצו עוד מספר פעמים בגלל מרבצי זהב ויהלומים וכמובן שגם בני המקום, שבט הזולו האימתני, ניסה למנוע את ההשתלטות על שטחו. עם היסטוריה כזאת לא פלא שהיחידים שנהנו מסגולות "עץ הקופים" ומשתייה מהנה היו בעלי החיים. וכאן מתחיל סיפורנו:
על חלציי בגד מעור, כפות רגליי חומות מצבע האדמה עליה הלכתי במשך שעות אחרי שאקה, נצר למלך מאימפריית הזולו מהמאה ה-19. הגענו לאזור צחיח במיוחד, עד בודד עמד לו מרחוק וסביבו בני השבט של שאקה, הלמות תופי הטאם טאם מרעידות את רגבי העפר שסביב רגליי. אני מרגיש שאני ניכנס לפולחן מיוחד במינו. למרות שלאורך הדרך שאקה פנה אלי ודיבר איתי, לא הצלחתי להבין חצי מילה משפת הבנטו. בנות הזולו גבוהות ממני בראש וחצי, שדיהן מתנדנדים מול עיני בקצב התיפוף, הגברים מחזיקים חניתות ורוקעים ברגליהם. בת זולו צעירה ומרשימה עשתה את צעדי הריקוד אל עבר העץ, שנקרא "עץ הנישואים" ואחריה אחד הלוחמים. בני הזולו מאמינים שהעץ הוא סמל לפוריות ולכן הם מקיימים טקס היטהרות סביב העץ בטרם יתחתנו הצעירים.
לא רק שהעץ הוא סמל לפוריות, הוא גם יכול להשפיע על מין היילוד. בנות השבט נוהגות לשתות חליטה מקליפת העץ, במקרה שהן מעוניינות בבן זכר יכינו חליטה מהעץ הזכרי ובמידה ומדובר בבת – מהעץ הנקבי. הקשתי ושאלתי את שאקה מה קורה אם נולד בן זכר לאישה ששתתה חליטה מעץ נקבי. שאקה חייך וענה: "אז לילד הזה יש את היכולת להתנגד לרוחות". כל זאת כמובן בנוסף לאכילת פרות העץ ולעיתים קרובות הכנת בירה מפירותיו.
לקראת סוף הטקס ראיתי עדר פילים מתקרב בהתלהבות לעבר העץ. מסתבר שהפילים מחבבים את פירות העץ ומוכנים להרחיק לכת ואף להסתכן בכדי לאכול את פרי תאוותם. ממש סיפור גן עדן האפריקאי. שאקה סיפר לי שלעיתים הפילים הצעירים אוספים פירות מהרצפה שהתחילו לתסוס ואוכלים אותם ואז אפשר לראות שיירת פילים שבה כל הצעירים מדדים כשיכורים.
שאקה הזמין אותי להיכנס לביתו ואחרי שהסיר את פיסת הבד שכיסתה את מותניו ועבר למכנס נייקי קצר, הוא פתח את המקרר והוציא בקבוק אמרולה צונן. מזג לשתי כוסות, הניח אותן על שולחן שעליו סלסלת פירות מרולה. השקנו כוסות והתחלנו לשתות – אה אפריקה, באמת יש בה אוצרות.
מה זה בכלל? מתוך מאגר הידע של איש האלכוהול
עץ פרי המרולה או בשמותיו הרבים: עץ הקופים, עץ הנישואין הוא אחד מהאוצרות הבוטניים של היבשת. מדובר בעץ שבמשך אלפי שנים היווה מקור מזון שלא אכזב. יש ממצאים שהעץ היווה מקור מזון עשרת אלפים שנה לפני הספירה הנוצרית. מעריכים שלמעלה מעשרים וארבע מיליון פירות נצרכו במערה הקדומה בפומונגואה (Pomongwe) שבזימבבואה. מדובר על עץ בגובה תשעה מטרים שמייצר למעלה מ-500 ק"ג פירות בשנה. העץ עמיד גם בתקופות של בצורת קשה.
העץ עצמו שימש את המקומיים לייצור טייח, קערות, תופים, שרפרפים ועוד כלים. קליפת העץ משמשת עד היום כתרופה למכאובי בטן, דיזנטריה, שגרונות שונים וטיפול בעקיצות של חרקים. בחלק גדול ממדינות אפריקה מדובר בעץ קדוש שזוכה להגנה ומעמד מיוחד. במסגרת הזאת מתקיימים חוקים ותקנות באשר לקטיף ולאופן הטיפול בעץ. מה שכמובן מבטיח שכל בקבוק של אמרולה נוצר תחת פיקוח והשגחה וממיטב המרכיבים.
הפרי של עץ המרולה צהבהב ובגודל ביצת תרנגולת, בין ינואר למרץ ניתן פשוט לאסוף אותו מהאדמה. קליפתו עשירה בוויטמין C, והוא משמש כבסיס לריבות, מרקחות וסיידר. בכל פרי יש אגוז קשה שמגן על גרעין הפרי ובמזג אוויר השורר באפריקה יש חשיבות גדולה להגנה מפני הסביבה. פיצוח האגוז היא מלאכה סבוכה כשמשתמשים בכלים עתיקים (אבנים) אך משזה פוצח מתגלה גרעין רך שטעים למאכל נא או קלוי. מהגרעין מייצרים שמן שמכיל אנטיאוקסידנטים וחומצה אולאית (חומצה שומנית בלתי רוויה) ויש שמאמינים שמעבר להכל זה שומר על עור בריא.
אצלנו בעולם המערבי המוצר המוכר שמכיל בתוכו את ה"רוח האפריקאית" הוא האמרולה קרם (Amarula Cream).
איך עושים את זה?
בשביל לעשות את המשקה ולעשות אותו איכותי יש את "אמנת האמרולה" (Amarula Trust) הארגון שאחראי על פיקוח החל מהקציר או הקטיף (תלוי מהיכן ילקח הפרי) ועד לבקבוק.
לאחר הקטיף מפרידים את בשר הפרי מהאגוז שבתוכו ומקפלים אותו. יש לשמור על טמפרטורה שלא תעלה על שמונה מעלות כדי למנוע תסיסה בשלב זה. את בשר הפרי כותשים ומרסקים עד שהוא הופך לנוזל. את הנוזל מתסיסים כתשעה ימים לערך בטמפרטורה נעימה של 20 מעלות. אחוז האלכוהול עובר את השישה אחוזים. לאחר מכן מזקקים את הנוזל המותסס בזיקוק דודי כפול, בדומה לתהליך שעובר הוויסקי. התזקיק עובר יישון בחביות עץ אלון, לאחר מכן מוהלים את הנוזל עם שמנת איכותית בדומה לתהליך הסודי של האירייש קרים. התוצאה נפלאה: משקה אלכוהולי מתקתק בעל מרקם שמנתי עדין וחוזק אלכוהולי של 17%.
מה עוד?
אם במקרה בן שבט הזולו יביא לכם פח עם גרעיני אמרולה תדעו שמדובר במחווה חברית ראשונה במעלה. קבלו אותה לפני שתמצאו את עצמכם בסיר גדול מונח על גחלים לוהטות. שמו המדעי של העץ למתעניינים הוא סרוקלריה ביראה (Sceroclarya Birrea). או בפשטות העץ שפריות המרולה שעליו מהווים את הבסיס לאמרולה.
מה עושים עם זה?
חליטת שיכר אפריקאית – 60 מל' אמרולה קרים, 30 מל' קרח כתוש, 30 מל' גלידת שוקולד איכותית (בת"א הכי כדאי ברשת וניליה), חצי בננה טרייה. את כל המרכיבים מניחים במיקסר ומפעילים. מוזגים לתוך כוס הוריקן גבוה וקרה. מקשטים עם גרדת שוקולד ופרוסת בננה.
אמרולה רולה (Amarula rula– 60) מל' אמרולה קרים, 30 מל' ליקר שרי, 30 מל' שמנת מתוקה. מכניסים את כל המרכיבים לשייקר, מוסיפים קוביות קרח. משקשקים ומוזגים דרך מסננת לכוס מרטיני. לקישוט אפשר לשים דובדבן טרי – זאת העונה עכשיו.
אמרולת הפיל המקסיקאני – מדובר בקוקטייל להקפצה שמורכב מ-30 מל' אמרולה קרים, 30 מל' טקילה בטעם קפה (אם אין, הוסיפו עשר מל' של מים שרתחו עם קפה מגורען). ראשית מוזגים את הקפה ולאחר מכן מוזגים על גבי כף הפוכה את האמרולה (כדי שתישמר ההפרדה) ואפשר לקשט זאת עם פולי שוקולד. חילוף הטעמים בפה הוא חוויה אפריקאית.
רגאי קרם – 60 מל' אמרולה קרים, 60 מל' רום איכותי. מוזגים לתוך כוס נמוכה עם קרח כתוש ופרוסת תפוז עבה, מערבבים בעדינות תוך לחיצה קלה על פרוסת התפוז. נשענים לאחור ושותים, צלילי הרגאי מגיעים אחרי המשקה השני.
לחבר'ה שפחות אוהבים אלכוהול יש את ה"אמרולה קולדה" – 100 מל' אמרולה קרים, 30 מל' רום לבן, 100 מל' מיץ אננס, 30 מל' מיץ קוקוס. ממזגים את כל המרכיבים באמצעות בלנדר ומוזגים לכוס גבוה וקרה.לקישוט מומלץ פרוסת אננס טרי.
וכיוון שאנו בישראל חובה לסיים עם קוקטייל שמכיל וודקה, "קילימנג'רו" – 60 מל' אמרולה קרים, 20 מל' ליקר מנטה, כדור גלידת וניל, 30 מל' וודקה. את כל המרכיבים מכניסים לבלנדר ומערבלים עד לקבלת מרקם אחיד וסמיך. מוזגים לכוס ומקשטים בעלי נענע.
אהד גניאל – אי"מ הדרכות
www.gosst.co.il
