איש האלכוהול הולך לאכול… (בית הקפה חנדל'ה, גבעת חן, 05.09.09)
החמישי לספטמבר הוא יום מיוחד, זוגתי היפה והגרגרנית חוגגת את הולדתה. כמנהגנו בקודש ביום מיוחד זה אנו עושים כל מה שחפצה כלת השמחה. מזה כמה שבועות שהגרגרנית מזכירה בשעת לילה מאוחרת את השקשוקה המיוחדת שאכלה באיזה גבעה רחוקה. היא חזרה וציינה (אולי אפילו מתוך שינה) שייחודה של השקשוקה הוא בתרד ובגבינת הקשקבל שבה (לעיתים שמעתי את לשונה נדבקת לחיכה בצליל רך ונעים שפותח אצלי את התיאבון, אני מבין שפבלוב צדק).
הגרגרנית היפה ניצלה את מנהגנו בקודש והזמינה מקום לחנדל'ה, בגבעת חן (סמוך לרעננה). השכמנו קום ופקדנו את חדר הכושר כדי להכין את עצמנו לבילוי אמיתי ומענג. הג'י.פי.אס. לא זיהה את המקום ונסענו בין חממות לבנות ותאילנדים כהי עור עד שהגענו לפינת החמד. השעה 12:00 ואני מברך את העומד בכניסה למבנה מלבני עם גג משופע ואומר: "מזל טוב" ומצביע עם גבותיי לעבר היפה שאיתי. "מזל טוב" אמר העלם. הושיבו אותנו בין כותלי המזגן ומיד הגישו לנו תפריטים. הבחירה הייתה מהירה: "שקשוקה תרד" אמרה בחיוך רחב. עניתי לה: "חכי למלצרית…"
מנהלת המשמרת ראתה את עיניה המתחננות של זוגתי ומיד ניגשה אלינו. הזמנו בוקר חנדל'ה וכמובן את הסיבה לשמה באנו – שקשוקה תרד וקשקבל. את צימאוננו הרוונו במיץ תפוזים שנסחט במקום.
השעה 12:04 ובהירת השיער ערכה את שולחננו, חשוב לציין שקש לשתיית המיץ, הסחוט במקום, הונח אחר כבוד בתוך מפית הנייר (כבר היינו במקומות שמגישים אותו ביד – לא עלינו) ואת הסכו"מ אחזה החביבה בשלישו התחתון כיאה למלצרית מיומנת.
השעה 12:12 ועל שולחננו הונחו: בוקר חנדל'ה, צלחת עם חביתה עסיסית ובה חבויות פטריות וגבינה בולגרית, גבינת שמנת, גבינת פטה עם פסטו, מספר עלים ירוקים וכמה ענבים וזיתי טאסוס מצומקים. מול הגרגרנית הונח מגש עץ ועליו מחבת לוהטת ובה השקשוקה המובחרת, הצבע הירוק בצבץ מבין רצועות השתי והערב של גבינת הקשקבל. בין שנינו הונח מגש עץ ובו גבינה מתובלת, טפנד זיתים שחורים, צזיקי, וסלט טונה – הכל בקטן ועם טעם של עוד. כעבור דקה וחצי הגיע מגש עם כמה לחמניות חמות, חמאה ומרקחת תות. כל אחד מאיתנו נהנה גם מסלט ירקות קצוץ קטן.
אני חייב לציין שלמראית עין השקשוקה נראתה קטנה, וכשגרגרנית ראתה את מבטי השואל היא ענתה ללא היסוס: "זה רק נראה קטן, זה כבד". טעמתי ואכן מדובר בשקשוקה מיוחדת, אחרת וכמובן טעימה. אפילו בחביתה שלי הצליחו יותר מבתי קפה אחרים המגישים ארוחות בוקר. החביתה הייתה גדולה ועסיסית (אינני יודע מה הוסיפו לבלילת הביצים אך זה עושה את העבודה).
אחרי שטעמתי מספר פעמים מהשקשוקה (לוודא שטעמה נשאר אחיד וגם כי היה טעים) וסיימתי את המנה שלי פניתי למגש הלחם ומרחתי כמות נדיבה של חמאה צהובה על לחמנייה כהה ובמקום לדלות את פיסות התות מהריבה, פשוט מזגתי את תכולת הכלי לתוך הלחמנייה, סגרתי אותה והמתנתי מספר שניות שהנוזל ייספג – "וואוו", מרקחת התות שווה את דביקות האצבעות והכתם על החולצה. פשוט להתענג על כל נגיסה. יש קלוריות שהן כיף אמיתי.
הסתבר לנו שלמלצרית קוראים ליהי, היא התעניינה אם הכל טעים, הגישה לחם כשראתה שחסר ולאחר שפינתה את השולחן ניקתה אותו עם מספר מגבונים לחים וריחניים (רעיון גדול). ביקשנו קפה הפוך, וליהי הציעה גדול, ביקשנו קטן ונאמר לנו: "אבל מגיע לכם גדול". הסברנו שאנו רוצים קטן בעיקר בגלל היחס בין שלל המרכיבים והעובדה שהוא תמיד יוצא יותר טעים מכל הגדלים האחרים. הדבר היחיד שמידי פעם הפריע מעט הוא החזרה האין סופית של העובדים על השילובים השליליים המוכרים כ"חיוביים": "אין בעיה", ו"אין שום בעיה". אני חוזר ואומר שיש לחדול מרע חולה זו, השימוש בשפה החיובית מחזק את החוויה ומשפר את האווירה.
דבר נוסף שלעניות דעתי חשוב הוא ההתייחסות למידע שניתן בעת ההזמנה, לדוגמא ימי הולדת, יום נישואין וכד'. אם יעשה שימוש במידע זה החוויה במקום תהייה לעין שיעור יותר גבוהה. המארח יברך את הבאים בברכה מתאימה, יעדכן את המלצר שיוכל למנף זאת למכירה וכמובן להערת אגב שתוסיף לתחושה הטובה של חתן או כלת השמחה, הוא יוכל להוסיף זיקוק בסוף או סתם להחמיא. אם משהו מציין דבר מה מיוחד במועד ביצוע ההזמנה על צוות העובדים לדעת מכך ולהתייחס לכך.
הקפה הגיע בלוויית עוגיות חמאה וקינמון בצורת לב, טעימות מאוד ונתנו אקורד סיום מתקתק לצד הקפה.
מחירים: שקשוקה תרד וקשקבל 59 ₪, ארוחת בוקר חנדל'ה 52 ₪. שתיהן כוללות לחם, מיץ טבעי, קפה, סלט קצוץ ומגש עץ עם מתבלים. סה"כ 130 ₪ כולל שירות. החנייה חינם ויש בשפע. משם אפשר להמשיך לים או לטיול בצפון הקרוב של ישראל…
כדי לסכם את החוויה – טעים ונעים. להזמין שקשוקה תרד וקשקבל ולספר לחברים.
מדור "איש האלכוהול" ומדור "איש האלכוהול הולך לאכול": לחצו כאן
דוא"ל לפניות: [email protected]