איש האלכוהול מתחיל לאכול… מסעדת סבסטיאן 7.01.10
ביקורו של איש האלכוהול במסעדת סבסטיאן מתחיל במקרה, יצוין שאת המסעדה כבר פקד מספר פעמים ומאוד נהנה ועל כן חשב שיד המקרה תהה חיובית:
הגרגרנית שאיתי החליטה שיש להקדים את החגיגה לאור יום נישואינו הממשמש ובא עלינו להתחיל ולחגוג. היא לא הייתה צריכה להעלות על דל שפתיה את שם המסעדה. ידעתי שהיא מעוניינת בסיור קולינארי במטבחו של "שגב" בהרצליה.
כטוב ליבי עלי התחלתי את בוקרו של יום חמישי בהעברת סדנא לאחד מלקוחותיי ולמרות שיצאתי באיחור היה נסוך על פני חיוך לקראת הבאות. כיילתי את חברי הצמוד ברכב (אצלנו קוראים לו צ'ארלי ויש הקוראים GPS) והוא הכווין אותי במהירות ובכמה שפחות פקקי תנועה לנקודת האיסוף שהגרגרנית קבעה ומשם ישר ל"שגב". בדרכנו מהחניה אמרה זוגתי: "אולי לא יהיה מקום", עניתי: "תחשבי שיהיה ויהיה". לצערי תשובתה המתחכמת של המארחת בשגב הייתה ש"יש מקום לאלה שמזמינים מקום". כשראיתי איך פניה היפות של הגרגרנית מתחילות לקבל את הרעד האופייני לאכזבה הצעתי: "סבסטיאן – תמיד כיף לנו שם נכון?" תגובתה הפושרת הייתה: "מה, שניצל ביום הנישואין?" צלצלנו כדי לוודא שיש מקום והגענו תוך פחות מעשר דקות והתיישבנו לשולחן.
הזמנו כוס שרדונה אודם (שהיה צלול ומרענן) סיידר צלול לגרגרנית (אינה יכולה לשתות אלכוהול כיוון שהיא נושאת ברחמה את יורש העצר). שאלנו לתפריט עסקיות ונאמר לנו שבצהרים זה תפריט מוזל (נשמע פחות טוב מתפריט עסקיות – תודו).
למנות ראשונות בחרנו סלט עגבניות וחציל קלוי. לעיקריות הגרגרנית בחרה בהמבורגר ואני לא לקחתי סיכון והלכתי על המוכר והטעים, שניצל עוף.
כשהגיע הלחם גילינו שהוא מגיע ללא הזיתים, ביקשנו מהמלצרית זיתים ותשובתה הייתה: "אין לנו בצהרים". כשהגיע מלצרית אחרת חזרתי על הבקשה ואמרתי שאני מבקש שיבדקו אם ניתן, בתשלום, לקבל זיתים. הזיתים שמוגשים כאן מאוד מיוחדים ראשית כיוון שמדובר בתערובת של מספר סוגי זיתים (סורי, טאסוס ועוד), שנית התיבול שלהם הוא הרבה מעבר לשמן זית איכותי, יש שם זרעי כמון וכוסברה, צ'ילי יבש ועוד טעמים טובים. התגובה לא איחרה לבוא והייתה: "הם קפואים אי אפשר עכשיו". למזלנו הרב מנהלת המשמרת זיהתה אותנו כלקוחות שמרבים לפקוד את המסעדה ופנתה אלינו בחיוך רחב (ואמיתי) ואמרה שהיא שמחה לראות אותנו, שמחנו להתייחסותה וחזרתי על בקשתנו. מעבר לחיוך ולאדיבות, קיבלנו צלוחית גדושה בזיתים מעולים.
הזיתים עלו לנו פעמים, בפעם הראשונה כאשר אני ב"חוסר זהירות אופייני" אם אצטט את הגרגרנית, התזתי על חולצתי מעט משמן הזית שבו הם צפים. יכול להיות שהתרגזותה של הגרגרנית היה במקום ולא עזר שאמרתי לה שיש H&O בישראל. ניסיתי לומר לה שלולא הייתה אומרת לי שאזהר כלום לא היה קורה. הפעם השנייה הייתה כמובן בחשבון 16 ₪ לצלוחית הזיתים ואני מדגיש שזה הסכום היחיד הראוי בארוחה הזאת.
המנות הראשונות היו ויזואלית ומאוד נעימות לעין. סלט העגבניות הכיל עגבניות, בצל סגול, כמה עלי זעתר או אורגנו טריים, פטרוזיליה, עגבנייה קלויה ומעט גבינת פטה. רגיל ושגרתי לחלוטין. החציל הקלוי הוגש עם הראש ועם הבשר בלבד (ללא הקליפה) הורגש שהוא הומלח מעט, פוררו גם מעליו גבינת פטה וכמה עלים, יכול להיות שהיה מעט טימין (קורנית למקפידים). שתי המנות היו קטנות באופן מודגש למנות שאנו רגילים לקבל שם.
המלצרית שלנו סיימה את המשמרת (היינו עדים להתנהלות כיוון שישבנו ממש מול "תחנת" המלצרים). המנות שהוגשו לנו הוגשו הפוך, החלפנו בינינו. הגרגרנית שלרוב יכולה לחסל פורטרהאוס או פריים ריב במשקל בינוני פלוס לא סיימה את ההמבורגר שלה. אחרי טעימה מהשניצל שלי חזר הרעד בפניה היפות המבשר על בואה של האכזבה. ישבתי בסמוך אליה חסר אונים. השניצל, שהיה מנת הדגל של המסעדה, היה לוקה בחסר בלשון המעטה. קטן, טעמו היה אחר, לא כפי שזכרנו, פירורי הלחם שעטפו אותו ניתקו ממנו וכך יצא שהייתי צריך לדקור עם המזלג את חזה העוף ולנסות לאסוף את הציפוי של השניצל למזלג. לצידנו התיישבנו שני אנשי עסקים שהזמינו ראשונות ועיקריות. המנות העיקריות שלהם הגיעו לפני שהוגשה להם שתייה ולפני שהוגשו להם המנות הראשונות. מיותר לציין שהם לא אהבו את שקרה.
זוגתי המאוכזבת ביקשה לאכול מנה אחרונה במקום אחר. ניסיתי להעביר נושא ואמרתי לה שתראה איזה יופי של סידורי פרחים יש במקום ובתגובה אמרה: "פרחים יפים וזיתים מעולים, זה לא מספיק, פעם היה כאן ממש טעים".
ביקשנו חשבון, המלצרית ניקתה את השולחן והצליחה להפיל חלק ניכר מהפירורים עלינו.
יכול מאוד להיות שעצם האמירה "תפריט מוזל" מקטין את החוויה. גודלן של המנות, חוסר הסדר, הקושי ביצירת קשר עין עם המלצריות, התחושה והאווירה הפכו זאת לחוויה לא נעימה. השולחנות ערוכים למנה עיקרית ומכך הסקנו שיכול להיות שהצהרים אינם אהודים על ציבור עובדי סבסטיאן כיוון שאלה הם אנשים האוכלים פחות ופחות כסף ויכול להיות שזה מה שהביא לכך. אנחנו לא נחזור בצהרים בשום פנים ואופן. כיוון שבאמתחתנו ביקורים מאוד מוצלחים שבהם נהננו, וודאי נפקוד את המסעדה שוב בערב ונראה אם מדובר במעידה או בזמן פחות טוב למי שמגיעים למסעדה כבילוי ולא כדי לשבוע. חיוכה ואדיבותה של המנהלת הייתה קרן אור בודדת במסעדה.
מחירי התענוג:
כוס שרדונה אודם – 31 ₪. סיידר צלול 10 ₪. לחם הבית מגיע ללא עלות. סלט עגבניות 22 ₪. חציל קלוי 31 ₪. המבורגר 58 ₪. שניצל עוף 48 ₪. מנת זיתים 16 ₪. אבטחה 2 ₪. סה"כ 218 ₪ לא כולל שירות.
מכאן ש…VFM (Value For Money) אולי בערב אך בוודאות לא בצהרים.
דוא"ל לפניות לאיש האלכוהול [email protected]